פרק כ

בעלי מומים בתחיית המתים

אנשים שבחייהם היו בעלי מומים

גם אדם שנפטר כשהוא בעל מום יתרפא לעתיד לבוא, כפי שאמרו חז"ל ¹ : "לעתיד לבוא הכל מתרפאין".

וכך נאמר בדברי ישעיה הנביא ² : "אז תיפקחנה עיני עיוורים, ואוזני חרשים תיפתחנה. אז ידלג כאייל פיסח, ותרון לשון אילם". וכן נאמר במלאכי ³ : "וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה".

במדרש ⁴ מובא: "כל מה שהיכה הקב"ה בעולם הזה מרפא לעתיד לבוא". כאסמכתא לכך מביא המדרש את הפסוק הנזכר לעיל: "אז תיפקחנה עיני עיוורים...".

נמצא איפוא, כי בתקופת תחיית המתים יושם קץ לכל המומים ולכל המחלות. כל בני האדם יהיו בריאים ושלמים בכל רמ"ח אבריהם ושס"ה גידיהם, וגם מי שהיה בעל מום קודם לכן, יזכה בעת תחיית המתים לרפואה שלמה ומושלמת ⁵ .

אמנם, ברגע התחייה הוא יקום עם אותו המום שהיה לו בעת פטירתו, אך מיד לאחר מכן ירפאו הקב"ה.

וכך אמרו חז"ל ⁶ : "כשם שאדם הולך, כך הוא בא. הולך עיוור בא עיוור; חרש בא חרש. אמר הקב"ה: יעמדו כמו שהלכו, ואחר כך אני מרפא אותם".

אנשים שבחייהם ביטלו מצוות עשה במזיד

אנשים שבחייהם ביטלו מצוות עשה במזיד, למרות שנפטרו כשהם שלמים ללא כל מום, מכל מקום בעת תחיית המתים הם יקומו כשהם בעלי מומים.

כי הנה מובא בחז"ל ⁷ , שרמ"ח מצוות עשה שבתורה מכוונות כנגד רמ"ח איברים שבאדם, וכל מצוה אומרת לאיבר המכוון כנגדה: עשה בי מצוה שבשבילי תזכה לחיי עולם הבא. נמצא, כי אדם שמבטל מצוה במזיד ואינו רוצה לקיימה, למרות שאת שאר המצוות הוא מקיים, לא יזכה האיבר שכנגד אותה המצוה להתנער מעפרו ולעמוד בתחיית המתים, בשעה ששאר האיברים כן יזכו לכך ⁸ .

המבטל מצות תפילין, למשל, ולא עשה תשובה, יקום בתחיית המתים כשהוא חסר היד שמניח עליה תפילין. וכך יקרה לגבי כל מצוה ומצוה.

למרות שבשעת מיתתו היה אותו אדם שלם בכל גופו, מכל מקום לאחר מיתה הכל ייעשה עפר ויהיה צורך להחיות את האיברים מחדש. ורק אותם האיברים שכנגד המצוות שקויימו הם ורק הם יחיו.

נמצא שאותם אנשים שימותו כבעלי מומים יתרפאו ויהיו שלמים, ואילו אותם אנשים שמתו כשהם שלמים, אך ביטלו מצוות עשה במזיד, יקומו כשהם בעלי מומים ⁹ .

הערות

1. בראשית רבה כ, ה.

2. לה, ה - ו.

3. ג, כ.

4. בראשית רבה צה, א; מדרש תנחומא ויגש ח.

5. למעשה, כך גם היה בבריאת העולם. האדם, כפי שבראו הקב"ה, היה מחוסן מכל פגע ומחלה, ולא הייתה קיימת כלל אפשרות שיחלה. השורש לכל המחלות נוצר כתוצאה מחטא עץ הדעת, שהביא "זוהמה" לעולם, כלשון חז"ל במסכת שבת דף קמו, א. "זוהמה" זו, שבבסיסה היא רוחנית, ועניינה: הרע שירד והתערבב בתוך הטוב, גרמה גם לחולשה כללית של הגוף, שנעשה פרוץ לפגעים ולמחלות.

לכן גם במתן תורה, שאז "פסקה זוהמתן", אירעה גם רפואה כללית של כל החולים ובעלי המום, כפי שנאמר במדרש תנחומא יתרו ח ובמדרש רבה ז, א: "כשיצאו ישראל ממצרים, היו בהן בעלי מומין... אמר הקב"ה: אינו דין שאתן תורתי לבעלי מומין. מה עשה? רמז למלאכי השרת וירדו וריפאו אותן". בהמשך מפרט המדרש: "לא היו בהן סומין", "לא היו בהן חרשין", "לא היו בהן גידמין".

לאחר חטא העגל, שאז "חזרה זוהמתן", חזרו גם המחלות, כפי שנאמר במדרש רבה שם: "כיון שעשו מעשה של עגל, חזרו למומן ונעשו זבין ומצורעין".

6. בראשית רבה פרק צה.

7. סמ"ק וספר החרדים בשם המדרש.

8. וכך ביאר הגר"א את הפסוק במשלי יג: "בז לדבר יחבל לו" - "כי יש רמ"ח איברים באדם וכנגדן רמ"ח מצוות עשה, ולכן הבז לשום דבר מצוה הוא מחבל את עצמו, כי הוא נעשה חסר מכח החיוני מאותו דבר".

9. את הפסוק: "אני אמית ואחיה, מחצתי ואני ארפא, ואין מידי מציל", ביאר החפץ חיים באופן זה: בעת התחייה יראו כולם שיש כאלה שמחצתי אותם בחייהם ונעשו בעלי מומים, וכעת בשעת קימתם לתחייה ארפא אותם בחסדי. וכנגדם יש כאלה שמתו שלמים בכל איבריהם ועתה הם מחוסרי איברים, ועל כך נאמר: "ואין מידי מציל".



עזרתכם חשובה

מתוך הספר "אוצרות אחרית הימים".
מובא לציבור הגולשים ע"י עמותת "תלמי גאולת עם ישראל"
החומר מובא כאן באדיבותו של הרב יהודה חיון שליט"א, מחבר הספר.

את הספר ניתן להזמין בטלפון: 5707894 - 03 .
© 2024 כל הזכויות שמורות. אין להעתיק או להפיץ חומר הכלול
באתר זה בשום צורה ובשום אמצעי, לרבות אמצעי אלקטרוני או טכני.

האתר נכתב ע"י