פרק ח'

ימות המשיח

"יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו שנשמור חוקיך בעולם הזה ונזכה ונחיה ונראה ונירש טובה וברכה לשני ימות המשיח" ¹ . "הרחמן הוא יחיינו ויזכנו ויקרבנו לימות המשיח" ² .

מהות ימות המשיח

מהות ימות המשיח הם חזרת העולם לתיקונו הרוחני השלם, כבזמן אדם הראשון קודם החטא ³ .

תיאור ימות המשיח

אמרו חכמים אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד ⁴ . רצונם לומר, כי בימות המשיח לא תשתנה הנהגת העולם מהנהגה שעל פי דרך הטבע, להנהגה שלא על פי דרך הטבע, לא יתחוללו ניסים ונפלאות, ולא יתחדשו דברים אשר לא היו מאז ומעולם, אלא עולם כמנהגו נוהג ואין כל חדש תחת השמש.

למרות זאת, תהיה חריגה נפלאה ומופלאה מטבעה, ממצבה, מצורתה, מאופיה וממהלכה העכשוי של הבריאה ומכל אשר שוכן בתוכה, דומם, צומח, חי, מדבר וישראל. ואין כל סתירה בדבר, שכן העולם כפי שיהיה באחרית הימים אינו אלא שיבה לעולם שכבר היה בראשית הימים קודם חטאו של אדם הראשון, ונמצא כי אמנם אין כל חדש תחת השמש, כי מה שכבר היה הוא אשר יהיה - עולם כמנהגו נוהג כבמקורו הראשון ⁵ .

באותם הימים עם ישראל יוושע תשועת עולמים ⁶ . יבנה המקדש ⁶ א, יתקבצו כל נדחי ישראל ⁷ , יקריבו קרבנות, יעשו שמיטין ויובלות, ויחזרו כל המשפטים כפי שהיו בתחולה ⁷ א. תרבה הדעת החכמה והאמת ⁸ , וכל חפץ העולם ומגמתו לא יהיה אלא לדעת את ה' בלבד, לפיכך יהיו ישראל חכמים גדולים, ויודעים דברים הסתומים וישיגו דעת בוראם ⁹ .

אותה שעה יהא הקטן שבישראל צופה, מביט ורואה מסוף העולם ועד סופו, מדורות בראשית ועד דורות אחרית ואין שום דבר מאפיל על עיניו מלראות ולדעת, כל אשר יפתח את ספר תורת אלקים יגלה בו סודות בראשית וסודות מרכבה, במבט עין יראה בו נפלאות ואמת יותר ממה שחזו בו רבבות עוסקיו בכל שנות חייהם לכל דורותיהם ¹⁰ - "כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים" ¹¹ .

ולא ישראל בלבד אלא העולם כולו יתוקן במלכות שדי ¹² , כפי שנאמר "והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים ונשא מגבעות, והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלהי יעקב ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו, כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים" ¹³ . ונאמר "כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' לעבדו שכם אחד" ¹⁴ .

בימים ההם, יקומו לתחיה משה אהרון ובניו להורות לעם את הדרך אשר ילכו בה כימי צאתם מארץ מצרים ¹⁵ , ועמהם יקיצו וירננו כל צדיקי ישראל אשר מתו בגלות וחיכו לישועה ¹⁶ , ועליהם אמר דניאל "אשרי המחכה ויגיע לימים" ¹⁷ .

כמו כן באותו הזמן לא תהיינה מלחמות אלא השלום ישכון לבטח ¹⁸ . לא יהיה רעב ולא מחסור, אלא שפע של טובה יציף את העולם, וכל המעדנים מצויים כעפר ¹⁹ . לא תהיה לא קנאה לא שנאה ולא תחרות ²⁰ . ויקויים ²¹ "והסירותי את לב האבן מבשרכם" ²² - זה ביטול יצר הרע ²³ .

ועל אותם הימים נאמר: "וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ... לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי" ²⁴ - הבריאה כולה תזדכך ותתלבן.

עוד אמרו חכמים על אותם הימים: "ונתנה הארץ יבולה" – לא כדרך שעושה עכשיו, אלא כדרך שעשתה בימי אדם הראשון, ביום שנזרעה בו ביום עשתה פירות. "ועץ השדה יתן פריו" - לא כדרך שעשתה עכשיו, אלא כדרך שעשתה בימי אדם הראשון, יהא אילן ניטע ובו ביום עושה פירות ²⁵ . כמו כן אמרו: עתידין כל אילני סרק שבארץ ישראל שיטענו פירות ²⁶ . עתידה ארץ ישראל שתוציא פת אפויה וכתונת פסים ²⁷ . עתידה חטה שתתמר כדקל ועולה בראש ההרים, והקב"ה מביא רוח מבית גנזיו, ומנשבה עליה, ומשרה את סלתה, ואדם יוצא לשדה ומביא פיסת ידו וממנה פרנסתו ופרנסת אנשי ביתו ²⁸ . עתידה חטה שתהיה כשתי כליות של שור הגדול ²⁹ .

בימות המשיח עתיד הקב"ה לשית נהרות נהרות של יין, נהרות נהרות של שמן, נהרות נהרות של דבש, נהרות נהרות של מעדנים, נהרות נהרות של ממתקים, נהרות נהרות של אפרסמון טהור, וכל ההרים מנטפים עסיס, וכל הגבעות דבש וחלב ³⁰ .

בעולם הזה אדם חייב לחברו - הולכים אצל דיין, פעמים שהוא עושה שלום ביניהם ופעמים שאינו עושה שלום ביניהם, אבל בימות המשיח - אדם חייב לחברו והוא אומר לו בוא ונלך ונדון לפני מלך המשיח, כיון שמגיעים לגבול ירושלים, מוצאין אותו שהוא מלא אבנים טובות ומרגליות, ונוטל אבן טובה אחת ונותנה לו - ואומר לו: כלום אני חייב לך יותר מדמים של זו ³¹ . עתידין תחומי ירושלים להיות מלאים אבנים טובות ומרגליות, וכל ישראל באים ונוטלים חפציהם מהם, לפי שישראל בעולם הזה מתחמין [עושים תחומין] באבנים ובצרורות, אבל לעתיד לבוא מתחמין באבנים טובות ומרגליות ³² .

אמר רבי שמעון בשם ר' סימון חסידא: בעולם הזה אדם הולך ללקוט תאנים אין התאנה אומרת כלום, אבל לעתיד לבוא אדם הולך ללקוט תאנה בשבת והיא צווחת ואומרת שבת ³³ .

באותם הימים לא יהא נצרך אדם לא לאור החמה ביום ולא לאור הלבנה בלילה, אלא העבים מאירים - יהיו יודעים ששקעה החמה, הלבינו - יהיו יודעים שזרחה החמה, מסתכל בחבית ויודע מה שבתוכה, בקדירה ויודע מה שבתוכה, מפני ענן שכינה שיהיה ביניהם ³⁴ .

אז יבואו כל העמים ונופלים על פניהם לפני משיח ולפני ישראל, ואומרים נהיה לך ולישראל לעבדים, וכל אחד מישראל אלפיים ושמונה מאות עבדים יהיו לו ³⁵ . ועוד רבות נאמר על אותם הימים (כמפורט בחלק ב' פרק ב').

תכלית ומטרת ימות המשיח

המטרה העליונה אשר לשמה נתאוו ישראל נביאיהם וחכמיהם לימות המשיח, אינו מחמת תענוגים גשמיים לאכול לשתות ולשמוח, גם לא כדי שישלטו על כל העולם וירדו בעמים, אלא כדי שיהיו פנויין בתורה וחכמתה ללא נוגש ומבטל ממנה, כדי שיזכו לחיי העולם הבא, וכל שאר הדברים אינם אלא אמצעי לשלוה ומרגוע מטרדות עולם הזה, אשר יובילו למטרה נעלית זו ³⁶ .

אורך ימות המשיח

דעות שונות נאמרו באורכם של ימות המשיח, ועיקרם עשרה:

יש אומרים ארבעים שנה ³⁷ .

ויש אומרים שבעים שנה ³⁸ .

יש אומרים שלשה דורות ³⁹ .

ויש אומרים שלוש מאות וששים וחמש שנה ⁴⁰ .

יש אומרים ארבע מאות שנה ⁴¹ .

ויש אומרים אלפיים שנה ⁴² .

יש אומרים כמיום שנשבע ה' מעבור מי נח עוד על הארץ ועד ימות המשיח ⁴³ .

ויש אומרים כמיום שנברא העולם ועד ימות המשיח ⁴⁴ .

יש אומרים שבעת אלפים שנה ⁴⁵ .

ויש אומרים שלוש מאות ששים וחמשה אלפים שנה ⁴⁶ .

הערות

1. תפלת "ובא לציון" לפי נוסח אשכנז.

2. ברכת המזון לפי נוסח ספרד.

3. מהר"ל, נצח ישראל, פרק נ'. ויסוד דבריו מבואר ברמב"ן עה"ת פרשת בחוקותי כ"ו, ו'.

4. ברכות דף ל"ד ע"ב, שבת דף קנ"א ע”ב. פסחים דף ס"ח ע”א. סנהדרין דף צ"ט ע"א וע"ב, וכן סובר הרמב"ם בפרק י"ב מהלכות מלכים הלכה א'.

5. מהר"ל, נצח ישראל, פרק נ': "ולמאן דאמר אין בין עולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד, לא יקשה מה שאמר כאן כי תוציא הארץ פירות כל יום ויום, כי דבר זה לא נקרא נס, שהרי היה בתחילת בריאת העולם..." ועיין רמב"ן עה"ת, ויקרא כ"ו, ו'.

6. רמב”ם פרק י"א מהלכות מלכים הלכה א'.

6א. רמב"ם פרק י"א מהלכות מלכים הלכה א' והלכה ד'. רד"ק ומצודת דוד ישעיה ב', ב'. ומיכה ד', א'. ועיין ענין בית המקדש השלישי.

7. רמב"ם שם הלכה א” והכי גרסינן במדרש ויושע: “בתחילת ימות המשיח, יקום מלך עז פנים, ושמו ארמילוס, ויעשה מלחמה עם ישראל שלשה חדשים, ויעלה לירושלים ויהרוג משיח בן יוסף, ואח"כ יבוא משיח בן דוד בענן וימית לארמילוס, ואח"כ יקבץ הקב"ה נדחי ישראל המפוזרים לכאן ולכאן". ובפסיקתא רבתי (פרשה ל"ב סימן י') איתא: "שלוש גליות גלו עשרת השבטים, אחת גלתה לסמבטיון, ואחת גלתה לפנים מסמבטיון, ואחת גלתה לצפונו של רבלתה . ונבלעה שם... ואלה שלוש גליות אינם באות לבד, אלא כל מקום שיש ישראל מתכנסים ובאים, הנה אלה מרחוק יבואו הנה אלה מצפון, ומי אלו שנתונים במקומות הרחוקים באספמיא, ואלה מארץ סינים, אלו בני יונדב בן רכב…”, עיי"ש.

7א. רמב"ם הלכות מלכים פרק י"א הלכה א'.

8. רמב"ם הלכות תשובה פרק ט' הלכה ב'.

9. רמב"ם הלכות מלכים פרק י"ב הלכה ה'.

10. ראה סדר הפרשיות פרשת בא. ועיין לדברי הגר"א (בתקו"ז) כי בעת הגאולה יהיו כל הנפלאות בתורה ויתבקע ימא דאורייתא.

11. ישעיה י"א, ט'.

12. רמב"ם, הלכות תשובה, פרק י"א הלכה ד'.

13. ישעיה ב', ב'.

14. צפניה ג', ח'.

15. כך כתב הערוך לנר (נדה דף סףא ע'ב) בשם הזוהר הקדוש וזה לשונו: "ולכן נלענ”ד ע”פ דאמרינן יומא (דף ה' ע"כ) כיצד מלבישן לעתיד לבוא, לע"ל לכשיבואו אהרן ובניו ומשה עמהם ע"ש, הרי דפשיטא להגמרא דלכשיבנה ביהמ”ק וישוב העבודה יקומו משה ואהרן ובניו בתחה"מ, אף שזה עדיין אינה עת התחייה לכל העולם, שהרי אין בין העה"ז לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות, וכן איתא בזוהר שלעת המשיח יקומו צדיקים גדולים בתחיית המתים.

ועל פי דבריו אלו, כתב בחידושיו למסכת סנהדרין (דף צ. ע"ב), ליישב מאי דאמדו התם בגמרא "מניין לתחיית המתים מן התורה שנאמר ונתתם ממנו את תרומת ה' לאהרן הכהן, וכי אהרן לעולם קיים, והלא לא נכנס לארץ ישראל שנותנין לו תרומה, אלא מלמד שעתיד לחיות וישראל נותנין לו תרומה, מכאן לתחיית המתים מן התורה". ופרש”י בד"ה שעתיד לחיות: "לעולם הבא". והקשה הערוך לנר, דמה שייך נתינת תרומה לעוה"ב שאין בו לא אכילה ולא שתיה. ותירץ: "וי"ל לפי מה דאמרינן ביומא כדבעי שם כיצד ילבישו בגדי כהונה לעתיד לבוא דהיינו כשיבוא משיח, והשיב כשיבוא אהרן ובניו ומשה עמהם, וזה נראה כשיבוא משיח, אף דאז עוד עדיין ליכא תחיית המתים מכל מקום יחיו משה ואהרן ובניו להורות העם הדרך אשר ילכו בה כימי צאתם מארץ מצרים ואו יתנו לו תרומה, דאז עולם כמנהגו נוהג כדאמר שמואל אין בין העוה"ז לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד".

16. על דברי הגמרא בתענית (דף ל. ע"ב) שכל האוכל בשר ושותה יין בתשעה באב עליו הכתוב אומר ותהי עוונותם על עצמותם, פירש הריטב"א על אתר: "פירוש, שאין לעצמותיו תחייה בתחיית המתים העתיד להיות בבנין בית המקדש, לאותן שמתו בגלות וחיכו לישועה, שעליהם אמר הכתוב אשרי המחכה ויגיע לימים, אבל עדייך אפשר שיש לזה תחייה ביום הדין,

שהוא אחר ימות המשיח”, כמו כן כתב הריטב"א בחידושיו למסכת ר"ה (רף ט”ז ע”ב): “ויש תחיית המתים אחרת בימות המשיח, לצדיקי ישראל שמתו בגלות שיחיו ויהיו כבני עולם הזה לגמרי, ועליהם אמר דניאל, אשרי המחכה ויגיע, כמו שמפורש במדרשות".

וכזאת כתבו גם המאירי בחיבור התשובה (עמ' 386). המיוחס לרשב"א (מנחות דף מ"ה ע”א ד”ה אליהו עתיד לדרשה). הרדב”ז (שו”ת, חלק שלישי, סימן אלף ס”ט, תרמ”ד, ובספרו מגדל דוד עה”פ האלף לך שלמה דף פ”ג ע”א). הרד”ק (יחזקאל ל”ז, א., וישעיה כ”ו, י"ט), ויסוד הדברים מבואר בספר התחיה והפדות לרבי סעדיה גאון (בתשובה לשאלה השישית). ולמעלה בקודש, בתנא דבי אליהו (פ"ג רפ"ה).

17. דניאל י"ב, י"ב.

18. רמב"ם פרק י”ב מהלכות מלכים הלכה ה' ומקרא מלא הוא בישעיה (ב', ד'): "וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה".

19. רמב"ם שם.

20. רמב"ם שם.

21. רמבים פרק ט' מהלכות תשובה הלכה ב'.

22. יחזקאל ל"ו, כ"ו.

23. כדאמרינן בגמ' סוכה דף נ"א ע"א חשבעה שמות יש לו ליצר הרע... יחזקאל קראו אבן שנאמר והסירותי את לב האבן מבשרכם", הנה כי הסרת לב האבן עניינו ביטול יצר הרע.

וכך כתב הרמב"ן (רברים ל', ו') עה"פ ומל ה' אלהיך את לבבך: "כי מזמן הבריאה היתה רשות ביד האדם לעשות כרצונו צדיק או רשע... כדי שיהיה להם זכות בבחירתם בטוב ובעונש… אבל לימות המשיח תהיה הבחירה בטוב להם טבע לא יתאוה להם הלב למה שאינו ראוי ולא יחפוץ בו כלל... וישוב האדם בזמן ההוא לאשר היה קודם חטאו של אדם הראשון שהיה עושה בטבעו מה שראוי לעשות ולא היה ברצונו דבר והפכו... וזהו ביטול היצר הרע ועשות הלב בטבעו מעשהו הראוי…

שיתבטל יצרם בזמן ההוא לגמרי... וכן נאמר ביחזקאל ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה אתן בקרבכם ועשיתי את אשר בחוקי תלכו… וזהו שאמרו רבותינו והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ, אלו ימות המשיח שאין בהם לא "זכות ולא חובה".

ויסוד הדברים מבואר בתנא דבי אליהו (פרק ד.) "חיים שלא ביצר הרע לימות בן דוד... שנאמר ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה אתן בקרבכם והסירותי לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר. ורוח חדשה אתן בקרבכם, אלו מעשים טובים. והסירותי לב האבן מבשרכם, זה יצר הרע.

ונתתי לכם לב בשר, זה יצר טוב לקיים כל דברי התורה". וכן הוא בפרק ג'.

ובדעת דש"י והרמב"ם עיין פרק י'.

24. ישעיה י"א, ו' . ט” וארבע שיטות עיקריות ישנם בביאור הכתוב:

שיטת הרמב"ן (ויקרא כ"ו, ו') שמקרא זה יתקיים כפשוטו, ככתבו וכלשונו, שבימות המשיח אכן יגור זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ... כי על כן ישתנה ויתחלף טבען האכזרי והטורפני - החיות, וכדעת ר' שמעון בתורת כהנים (ויקרא כ”ו, ו') “והשבתי חיה רעה מן הארץ... ר' שמעון אומר משביתן שלא יזיקו... וכן הוא אומר וגד זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ".

שיטת הרמב"ם (פרק י"ב מהלכות מלכים הלכה א') שמנהגן של החיות יהיה כאשר הוא כיום ללא כל שינוי בטבען, והמקרא הנאמר בישעיה "וגר זאב עם כבש..,” אינו אלא משל בלבד, ונמשלו, שיהיו ישראל יושבין לבטח, ולא יהיה להם שום נוגש מרשעי אומות העולם שמשולים לנמר וזאב. שיטת הרדב"ז (הלכות מלכים שם) שיש לחלק בין ארץ ישראל לשאר ארצות, בארץ ישראל יתקיים המקרא "וגר זאב עם כבש..." הך כפשוטו דהיינו שישתנה טבען האכזרי של החיות, והן כמשלו . שיהיו ישראל יושבין לבטח ללא שום נוגש, לא כך בשאר ארצות העולם, בהם לא יחול כל שינוי בטבען של החיות, והמקרא הנאמר בהם אינו אלא דרך משל.

שיטת הרד"ק (ישעיה שם) "והנכון, כי טבע החיות לא תתחלף, ויטרפו ויאכלו בשר כמו שהם עושים עתה, אלא הבטיח את ישראל, שהחיות הרעות לא יזיקו בכל ארץ ישראל, ווהו שנאמר לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי", וכדעת ר' יהודה בתורת כתים (שם) "והשבתי חיה רעה מן הארץ... ד' יהודה אומר מעבירן מן העולם", כפי שפירש דבריו הרמב”ן (שם) "על דעת ר' יהודה שאמר מעבירן מן העולם, הוא כפשוטו, שלא יבואו חיות רעות בארצם, כי בהיות השבע וברבות הטובה והיות הערים מלאות אדם, לא תבאנה חיות בישוב”. ועיין עניין "בעלי החיים באחרית הימים".

25. ויהא כל זה כבר לימות המשיח כפי שבתב וביאר המהר"ל (נצח ישראל פרק נ') וזה לשונו: “אמרו, בימי שמעוך בן שטח היו גשמים יורדין מלילי שבתות על לילי שבתות עד שנעשו חטים ככליות, ושעורים כגרעיני זיתים, ועדשים כדינרי זהב. צררו מהם חכמים והניחו דוגמא לדורות להודיע כמה החטא גורם, וכן אומר, כי עונותיכם הטו אלה וחטאותיכם מנעו הטוב מכם, ע”כ. הרי הברכה מוכנת לה לארץ אם לא היה החטא, וא"כ בזמן המשיח תהיה הברכה בארץ כאשר הארץ מוכנה בעצמה. וכתיב, "ונתנה הארץ יבולה" לא כדרך שעושה עכשיו, אלא כדרך שעשתה בימי אדם, מנין אתה אומר שתהא השדה נזרעה ועושה פירות בת יומא, תלמוד לומר, זכר עשה לנפלאותיו, ואומר, תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע, ביום שנזרעה . בו עשתה פירות, “ועץ השדה יתן פריו", לא כדרך שעשתה עכשיו, אלא כדרך שעשתה בימי אדם הראשון. מנין אתה אומר כי יהא אילן ניטע ועושה פירות בת יומא, תלמוד לומר, זכר עשה לנפלאותיו, ואומר, עץ פרי עושה פרי למינו, בו ביום היה עושה פירות... הרי כי לעתיד כאשר יסתלק החטא מבני אדם, האדמה אשר אררה ה' בשביל חטא אדם תחזור לקדמותה ולברכתה כאשר היה קודם שחטא האדם".

26. כתובות דף קי”א ע"ב ודריש מדכתיב: “כי עץ נשא פריו תאנה וגפן נתנו חילם". ובמקו"א דריש מדכתיב "ועץ השדה יתן פריו", עוד אמרו שם: "ולשורקה בני אתונו” אין לך כל אילן סרק שבארץ ישראל שאינו מוציא משוי שתי אתונות, ושמא תאמר אין בו יין, תלמוד לומר כבס ביין לבושו, ושמא תאמר אינו אדום, תלמוד לומר, ודם ענב תשתה חמר, ושמא תאמר אינו מרווה, תלמוד לומר, סותה, ושמא תאמר אין בו טעם, תלמוד לומר, חכלילי עיינים מיין, כל חיך שטועמו אומר לי לי, ושמא תאמר לנערים יפד, ולזקנים אינו יפה, תלמוד לומר, ולבן שינים מחלב, אל תיקרי לבן שינים אלא לבן שנים”.

27. כתובות שם. ודריש מדכתיב: "יהי פסת בר בארץ”. ולדעת הרמב”ם (פירוש המשניות, סנהדרין, פרק חלק) אין ביאורו כפשוטו, אלא "לפי שבני אדם אומרים כשימצא אדם דבר מוכן ומזומן . פלוני מצא פת אפוי ותבשיל מבושל”, והיינו שיהיה נקל מאוד על בני האדם למצוא מחייתם.

28. כתובות שם. הא דעתידה חטה שתתמר ותעלה בראש הרים דריש מדכתיב: "יהי פסת בר בארץ בראש הרים", והא דהקב"ה מביא רוח מבית גנזיו ומנשבה עליה דריש מדכתיב: "ירעש כלבנון פריו".

29. כתובות שם. ודריש מדכתינ "עם חלב כליות חטה". ומסיים: "ואל תתמה, שהרי שועל קינן בלפת וניקב בו, עד שעשה לידתו בתוכו, ואעפ"כ שקלו את המותר שישים ליטרין) ושקלוהו, ומצאו בו שישים ליטרין בליטרא של ציטרי”.

30. מדרש אלפ"א ביתו"ת פרק ו.. ועיין רמב"ם בפרק י"ב מהלכות מלכים הלכה ה' "שהטובה תהיה מושפעת הרבה, וכל המעדנים מצויין כעפר".

31. פס"ר א', ג” ומסיים: "והוא נהתובע) אומר לו, המלך יסלח ל,ר, הדא הוא דכתיב, השם גברלך רוסי.

32. ילקוט שמעוני, ישעיה, תעכח. ודריש מדכתיב "וכל גבולך לאבני חפץ".

33. מדרש שוחר טוב מזמור ע"ג.

34. ילקוט שמעוני, שם, תמג. וד,ייש מדכתיב "לא יהיה לך השמש עוד לאו,י יומם".

35. ילקוט שמעוני, שם, תצ"ט. ובתנא דבי אליהו (פרק כ"נ) איתא: “פעם אזזת הייתי עובר ממקום למקום מצאני זקן אחד ואמר לי: וכי יש עובדי כוכבים לימות בן דוד, ואמרתי לול כי כל הגויים וכל הממלכות שעינו את ישראל ולחצו אותם יהו רואים בשמחתן של ישראל ויצטערו ויכעיסו בלבבם ואח"כ הן הולכין לעפרם ושוב אינם חוזרים לעולם, וכל הגויים וכל הממלכות אשר לא עינו את ישראל ולא לחצו אותם, יהיו רואין בשמחתן של ישראל ויהיו להם לאיכרים וכורמים".

36. רמב"ם פרק י"ב מהלכות מלכים הלכה ד', ופרק ט' מהלכות תשובה הלכה ב' ובפירוש המשניות (סנהדרין, פרק חלק, ד"ה ועתה) כתב הרמב"ם: "והתועלת הגדול אשר תהיה באותם הימים הוא, שננוח משעבוד מלכיות שהוא מונע אותנו מעשיית המצוות כולם, ותרבה החכמה, שנאמר, כי מלאה האדץ דעה, וישבתו המלחמות, כמו שנאמר, ולא ישאו גוי אל גוי חרב, ויהיה נמצא בימים ההם שלימות רב ונזכה בו לחיי העוה"ב... ואין אנו מתאוים ומקוים לימות המשיח לרוב התבואות והעושר, ולא שנרכב על סוסים, ולא לשתות יין במיני הזמר כמו שמחשבין מבולבלי הדעת, אבל התאוו הנביאים והחסידים ימות המשיח ורבתה תשוקתם אליו, למה שיהיה בו מקבוץ הצדיקים והנהגת הטובה והחכמה וצדק המלך ורוב יושרו והפלגת חכמתו וקרבותו אל האלהים, כמו שנאמר, ה' אמר אלי בני אתה אני היום ילדתיך, ועשיית כל מצוות תורת משה רבינו ע"ה מאין התרשלות ועצלה ולא אונס...". ועיין עוד בזה בספר קדושת לוי ענייני חג השבועות.

37. דעת ר' אליעזר (סנהדרין דף צ"ט ע"א). ויליף מדכתיב: "ארבעים שנה אקוט בדור", ובברייתא (שם) מבואר דיליף מדכתיב: "ויענך וירעיבך ויאכילך" וכתיב: "שמחנו כימות עניתנו שנות ראינו רעה".

38. דעת רבי אלעזר בן עזריה (שם). ויליף מדכתיב: "והיה ביום ההוא ונשכחת צור שבעים שנה כימי מלך אחרק, איזהו מלך מיוחד, הוי אומר זה משיח.

39. דעת רבי (שם). ויליף מדכתיב: "ייראוך עם שמש ולפני ירח דור דורים”.

40. תניא אידך בשם רבי (שם), ויליף מדכתיב: “כי יום נקם בלבי ושנת גאולי באה".

41. דעת רבי דוסא (שם), ויליף מדכתיב: "ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה" וכתיב: "שמחנו כימות עניתנו".

42. דעת תנא דבי אליהו (שם דף צ”ז ע”א) "תנא דבי אליהו, ששת אלפים שנה הוי עלמא, שני אלפים תוהו, שני אלפים תורה, שני אלפים ימות המשיח", וכפי שביאר רבינו יום טוב ליפמן מילהויזן (ספר הנצחון, סימן של"ה) "הנה הסכמת רבים מן ההמון, שלכל היותר לא יתאחר ביאת משיחנו ובניין בית המקדש כי אם עד שנת ק"ע לאלף הששי, כי אומרים שבית ראשון עמד ת"י שנים, והבית השני ת"כ שנה, והש"י ינחמנו בכפליים ויהיה בית השלישי לכל הפחות נגד שניהם תת"ל שנים, ותניא ששת אלפים יהיה העולם, לכן אי אפשר להתאחר אחר ק”ע לאלף הששי, ואכי"ר, כי אפשר הדבר. אכן אראה להם פנים אם ח”ו יתאחר יותר, שלא יוכלו להרהר. כי אותה ברייתא מסיימת "שני אלפים תוהו, ושני אלפים תורה, ושני אלפים משיח, ובעוונותינו יצאו מהם מה שיצאו", שהרי לא בא משיח לסוף ארבעת אלפים, והנה, אפשר אף שבעוונותינו יאריך זמן גלותינו, מכל מקום לא יתקצר זמן של שני אלפים של מלכות משיחנו, וזמן אריכות גלות לא יחשב למניין ששת אלפים", אמנם יעויין בבית הבחירה למאירי (פתיחה למסכת אבות עמ' 13) שפירש כי “שני אלפים משיח" אינם שנות שלטון המשיח אלא שנות ציפיה למשיח "שני אלפים... ימות המשיח, לומר שהם הימים שתיחל האומה בהם ימות המשיח”.

וזה לשון ר”י אלבו (אוצר ויכוחים, עמ' 107): "שני אלפים ימות המשיח, ר"ל מוכנים לביאת המשיח, אם יהיו היהודים ראויים יבוא בתחילת הזמן, ואם לא יהיו ראויים בהתחלה ויהיו ראויים באמצע הזמן יבוא אז, אבל לא יעברו אותן שני אלפים שלא יבוא".

כזאת מוכח גם מדברי הסבא מנוברדוק (רח"א זייטשיק, המאורות הגדולים, עמ' קצ"ב) שאמר "אילו הייתי עומד ביום האחרון של האלף השישי ומשיח עדיין לא בא, אף על פי כן לא היתה מתרופפת אמונתי שבודאי יבוא".

ועיין במהיש”א שפירש כי "שני אלפים משיח" היינו חבלי משיח, כפי שפירש רש"י שבבוא משיח תכלה הגלות ויבטל שעבוד מישראל.



עזרתכם חשובה

מתוך הספר "אוצרות אחרית הימים".
מובא לציבור הגולשים ע"י עמותת "תלמי גאולת עם ישראל"
החומר מובא כאן באדיבותו של הרב יהודה חיון שליט"א, מחבר הספר.

את הספר ניתן להזמין בטלפון: 5707894 - 03 .
© 2024 כל הזכויות שמורות. אין להעתיק או להפיץ חומר הכלול
באתר זה בשום צורה ובשום אמצעי, לרבות אמצעי אלקטרוני או טכני.

האתר נכתב ע"י