���� ���� ���� ������ ���� ������� - ��� ����� ����, ���"� ����, - ��� ����� �� ��� ��� �������

גאולה, משיח, מלחמת גוג ומגוג, מחיית עמלק ,אליהו הנביא, בית המקדש השלישי, יום הדין, עולם הבא, גילגולים, תחיית המתים על פי מקורות ביהדות. הזמן עכשיו.






חלק א

א. יסוד האמונה בביאת המשיח וחיוב הצפיה לבואו
ב. איסור דחיקת הקץ
ג. איסור חישוב הקץ
ד. עינייני קץ הגאולה
ה. מלחמת גוג ומגוג
ו. ביאת אליהו
ז. מלך המשיח
ח. ימות המשיח
ט. בית המקדש השלישי
י. ביטולו של היצר הרע באחרית הימים
יא. בעלי החיים באחרית הימים
יב. מצוות בטלות לעתיד לבוא
יג. תחיית המתים
יד. חורבן העולם באלף השביעי
טו. בירורים
א- כיצד יתכן הדבר שגדולי עולם ואדיריו - כרי סעדיה גאון, רמב"ן ועוד, - אשר חישבו את הקץ טעו בחשבונם
ב- רבי עקיבה, התנא האלוקי, הכריז וקרא על בר כוזיבא "דין הוא מלכא משיחה", כיצד אירעה טעות כה מרה לגדול חכמי ישראל
ג- האם תהיה ידיעה מוקדמת, כל שהיא, מביאת המשיח
ד- האם גם המשיח המיוחל - משיח בן דוד - יתקל בפיקפוקים ובספיקות, כשם שנתקלו משיחי השקר למיניהם
ה- אימתי המשיח נעשה למשיח
ו- האם ידוע למיועד להיות משיח על יעודו זה



חלק א
חלק ב
חלק ג
חלק ד

קישורים
הזמן

התחלה | כרך א | כרך ב | כרך ג | כרך ד | קישורים | הזמן

פרק ט"ו - בירורים א

כיצד יתכן הדבר שגדולי עולם ואדיריו - כר' סעדיה גאון 1 , רמב"ן 2 ועוד 3 , - אשר חישבו את הקץ, טעו בחשבונם

המהר"ל מפראג בספרו נצח ישראל מבאר, שכל אותם תאריכים שקבעו חכמינו בענין הקץ, "לא שהיו גוזרים שכך יהיה בודאי באותו זמן ובאותה שעה, רק שגילה לנו זמן מוכן שראוי שיהיה בו הקץ, ועד אותו זמן אין ראוי שיהיה הקץ כלל".

אלא שדבריו אלו טעונים ביאור, שכן לדבריו עולה, שבכל אותם מאות שנים שבין חורבן בית שני ועד לאותו תאריך הנקבע על ידי החכמים שחישבו את קץ הגאולה, לא תתכן אפשרות לביאת הגואל.

מאידך, כידוע, אחד מעקריה של אמונתינו הוא "אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח" ולא זו בלבד אלא אף "אחכה לו בכל יום שיבוא", וכפי שהוכח ונתבאר ונתלבן על ידי מרן הגרי"ז מבריסק מפסוקים, מאמרי חז"ל ודברי רבותינו הראשונים, שהצפיה לביאת המשיח הינה חלק בלתי נפרד מהאמונה בבואו, משולבות הן וקשורות זו בזו 4 , בו ברגע אשר החלה האמונה בבואו - היה זה בעת חורבן בית שני - בו ברגע החלה גם הצפיה לבואו, ומאז שהחלה שוב לא פסקה ולו לרגע קט עד עצם היום הזה, והרי היא שרשרת רצופה של כאלפיים שנות אמונה, המלווה בצפיה לביאת הגואל.

לאור זה, עומדים אנו ותמהים, כיצד יתכן לשלול את אפשרות בוא המשיח מעת החורבן ועד לאותו מועד שנקבע על ידי החכמים שחישבו את הקץ או כלשון המהר"ל מפראג "ועד אותו זמן אין ראוי שיהיה הקץ כלל", והלא נסתר בכך אחד מעקריה של האמונה "אחכה לו בכל יום שיבוא".

תשובה לדבר: במסכת סנהדרין 5 מבואר, כי ישנם שני מועדי גאולה, האחד קץ לגאולה ד"בעתה" והשני קץ לגאולה ד"אחישנה", "זכו אחישנה לא זכו בעתה".

חישוב וקביעת מועד לביאת הגואל, אפשרי הוא, רק בנוגע לקץ הגאולה ד"בעתה", משום שקץ גאולה זו איננו תלוי בשום גורם, אלא הזמן הנקבע והנקצב לו משמים הוא הגורם לה לגאולה שתבוא. לא כן קץ הגאולה ד"אחישנה" לא יתכן לעולם לחשב את תארי,י מועדו, שכן איננו תלו' אלא במעשי ישראל וזכויותיהם ולא בתאריך מסוים, אם יזכו מיד הם נגאלים "היום אם בקולו תשמעו", ואם לאו...

על פי דברים אלו, קושיתנו על דברי המהר"ל מפראג, סרה לה כמין חומר, אמנם חישבו אותם חכמים את קץ הגאולה, ובכך הגבילוהו מעת החורבן ועד לאותו תאריך שעלה להם בחשבונם, אולם לא היתה זו הגבלה אלא מגאולה ד"בעתה", אך גם באותו הזמן המוגבל מגאולה ד"בעתה", עדיין קיוו וציפו שהבורא יחיש את גאולתם על ידי שיזכו במעשיהם, יוצא איפוא, כי למרות הגבלת אותם חכמים את מועד הגאולה, צפייתם של ישראל לביאת הגואל לא פסקה מעת חורבן הבית עד עצם היום הזה, כי על כן לא הגבילו חכמי ישראל אלא את בואו בגאולה ד"בעתה", ולא את בואו בגאולה ד"אחישנה" 6 .

תשובה נוספת על שאלתנו, מצינו בספר קץ הפלאות 7 , שביאר כי אותם חכמים שאמרו תאריכים שונים לזמן קץ הגאולה, לא היתה כוונתם בזה, שבודאי יבוא המשיח באותו העת, אלא שלפי דעתם זהו הזמן המסוגל והראוי ביותר לבואו, כי הנה ישנן הרבה תקופות שאם באותה עת יעשו תשובה היא תתקבל ביתר שאת ותבוא הגאולה, והם נקראים זמני פקודה, אלא שבעוונותינו החמצנו הרבה זמנים כאלו, וכמאמר חז"ל 8 , אלפיים שנים האחרונות הם שני משיח, ובעוונותינו כי רבו יצאו מהם מה שיצאו ועדיין משיח לא בא 9 .



הערות

1. ספר אמונות ודעות לרס"ג, מאמר רביעי.

2. הרמב"ן חישב את הקץ לשנת ה' קי"ח, עי' פירוש הרמב"ן עה"ת (בראשית ב, ג,) ובספר הגאולה לרמב"ן מאמר רביעי. ועיין בשו"ת חתם סופר ח"ו סימן ס"'א שהשיג על חשבון הרמב"ן.

3. רבים וטובים חישבו את הקץ לשנת ה' אלפים ת"ר, מקור חישובם זה היה על פי דברי הזוה"ק (פרשת וירא) שכתב: "ובשית מאה שנין לשתיתאה יתפתחון תרעי דחכמתא לעילא ומבועי דחכמתא לתתא ויתתקן עלמא בשביעאה כבר נש דמתתקן ביומא שתיתאה מכי ערב שמשא לאעלא בשבתא, וסימניך: 'בשנת שש מאות שנה לחיי נח וגו' נבקעו כל מעיינות תהום רבה...' וכנסת ישראל יוקים לה מעפרא ויזכר לה הקב"ה", [תרגום: ובשש מאות שנים לאלף השישי יפתחו שערי החכמה למעלה ומעיינות החכמה למטה, ויתוקן העולם בשביעי כבן אדם שמתכונן ביום השישי מעת ששוקעת השמש לקראת שבת, וסימנך: 'בשנת שש מאות שנה לחיי נח וגו' נבקעו כל מעיינות תהום רבה...' וכנסת ישראל תוקם מעפרה ויזכרה הקב"ה].

לאחר שהמיוחל לא אירע, ניתן לומר שכוונת דברי הזוה"ק בזה היתה, כי בשנת השש מאות לאלף השישי יפתחו שערי הדעת העליונים בשמים, יחד עם מעיינות הדעת למטה, ואכן, כידוע, באותו הזמן התחולל מהפך בעולם, מהפך שהעולם לא ידע כמותו מאז ברוא אלוקים ארץ ושמים, העולם כול הוצף בידע עצום, הומצאו כל מיני המצאות גאוניות בכל התחומים, ואכמ"ל.

כמו כן בספר קץ הפלאות פרק ד', בהגהות ברכה וישועה סק"ט, חישב את זמן הפקידה לשנת ת"ח, המלבי"ם (סוף דניאל) חישב את הקץ הגאולה לשנת תרע"ג. בספר משא בערב (עמוד ס"ה) חישבו לשנת תשכ"ז. בקונטרס בית היחיאלי (דף צ"ז - צ"ח) ובספר התקופה הגדולה (עמ' תנ"ח) חישבו לשנת תש"ן, וכן העיד גם הצדיק ר' יעקב הרמן ששמע מגדולי הדור כי בשנת תש"ן עלינו להתכונן לשבת.

[כשמתבוננים, מתגלים דברים מפליאים ומופלאים, כי הנה בשנת ת"ח סבל העם היהודי מרדיפות אכזריות בגוף ובנפש הידועות בשם גזרות ת"ח, בשנת תרע"ד פרצה מלחמת העולם הראשונה. בשנת תשכ"ז אירעה מלחמת ששת הימים. בשנת תש"ן הכריז השליט העירקי על השמדת העם היושב בציון ובשנת תשנ"א החל במלחמתו הידועה בשם מלחמת המפרץ].

4. הו"ד בהגדת בית הלוי עמוד ק"כ ד"ה להביא: "וברןך אשר נתן לנו בדורנו זה את המורה לצדקה אור העולם רבשכבה"ג הגאון הקדוש מבריסק מרן רי"ז הלוי זיע"א שהיה חוזר ומשנן ומבהיר ומסביר ומנהיר עיקר זה של ביאת המשיח ושל החיוב לחכות לביאתו בכל יום וכל היום, והיה מבאר בזה את הנוסח שאנו אומרים בכל יום, אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח, ואע"פ שיתמהמה עכ"ז אחכה לו בכל יום שיבוא, שאין כאן קושיא ותירוץ כמו שאין שום קושיא ותירוץ בנוסח שאר, העיקרים, אלא שכאן אנו אומרים במלואו את כל מה שצריך להאמין ביסוד ועיקר זה של משיח, שלא די רק להאמין בביאת המשיח, אלא שגם צריך לחכות לו בכל יום שיבוא, וזה שאנו אומרים שאע"פ שיתמהמה עכ"ז אחכה לו בכל יום שיבוא, וכמש"כ הרמב"ם ביד החזקה (פי"א מהלכות מלכים ה"א) שמי שאינו מחכה לביאתו הרי זה כופר, וכמש"כ בפיהמ"ש (פרק חלק) אם יתמהמה חכה לו, והוא מוסיף שלא די בזה שיחכה לו בכל יום שיבוא, אלא כמו שאנו אומרים בתפלה כי לישועתך קוינו כל היום, דהיינו מחכים ומקוים בכל יום וכל היום, כל רגע ורגע ממש".

5. דף צ"ח ע"א.

6. אודות מה שכתבו בשם הסבא קדישא משפאלא שאמר שעד שנת ת"ד היכל המשיח סגור במסגר - הגיב בספר דברי תורה (מהדורא תניינא סימן צ"ד) בדברים נוקבים: "ישתקעו הדברים ויתפתו שפתי מרמה התולין בוקי סרוקי באילן גדול וצדיק אמיתי הנ"ל, כי נמצא שהיו כל הברכות בכל יום בשמונה עשרה וכל התפילות בימים נוראים וכיוצא על ביאת גואל צדק כברכות לבטלה ח"ו, כיון שעד שנת ת"ר בטח לא יבוא, והיכן הוא אמונת י"ג עיקרים אחכה לו בכל יום שיבוא...".

לנוכח דברינו, הרי שפער גדול ישנו בין דברי המהר"ל מפראג שאמר בדעת אותם חכמים שחישבו את הקץ כי "עד אותו הזמן אין ראוי שיהיה הקץ כלל", לבין דברי האומרים בשם הסבא קדישא משפאלא כי "עד שנת ת"ר היכל המשיח סגור ומסוגר", שכן לדברי המהר"ל מפראג אפשרות בוא המשיח לא נשללה באותו פרק זמן אלא מבואו בגאולה דבעתה, אך עדיין מצפים היו לגאולה דאחישנה, ואילו לדברי האומרים בשם הסבא קדישא משפאלא כי עד שנת ת"ר היכל המשיח סגור ומסוגר, הרי שאפשרות בוא המשיח באותו פרק זמן נשללה מכל וכל, הפך מאמונת י"ג עיקרים "אחכה לו בכל יום שיבוא", ואם אומרים זאת בשם הסבא קדישא משפאלא, הרי שתולין בוקי סרוקי באילן גדול, וראויה תגובת ה"דברי תורה" להאמר במלוא חומרתה.

7. לבעל מסגרת השלחן, פרק א'.

8. סנהדרין צ"ז ע"א.

9. כעין זה כתב גם הרמב"ן בספר הגאולה שער ד': "וכן היה דעת החכמים ז"ל שהרבה קיצים נגזרו מתחילה לגאולתנו העתידה... וה' אלקים מצפה לתשובתנו, ומפני שנהגנו כמנהגנו, נתן דינו המוצדק ומשפטו האמיתי להניחנו אל תכלית הקץ".





עזרתכם חשובה


מתוך הספר "אוצרות אחרית הימים".
מובא לציבור הגולשים ע"י עמותת "תלמי גאולת עם ישראל"
החומר מובא כאן באדיבותו של הרב יהודה חיון שליט"א, מחבר הספר.

את הספר ניתן להזמין בטלפון: 5707894 - 03 .
© 2024 כל הזכויות שמורות. אין להעתיק או להפיץ חומר הכלול
באתר זה בשום צורה ובשום אמצעי, לרבות אמצעי אלקטרוני או טכני.

האתר נכתב ע"י