פרק ז
מלך המשיח
"ויצא חוטר מגזע ישי ונצר משרשיו יפרה, ונחה עליו רוח ה', רוח חכמה ובינה, רוח עצה וגבורה, רוח דעת ויראת ה'".
זהותו
מלך המשיח יהיה אדם בלתי מוכר לחלוטין, לא ניתן יהיה לדעת דבר לא על מוצאו ולא על משפחתו.
"דע, שלא תדע עמידתו קודם היותה, עד שיאמר עליו שהוא בן פלוני וממשפחה פלונית, אבל יעמוד איש שלא נודע קודם הראותו" 2 .
יחוסו
יחוסו של מלך המש'ח מבית דוד ומזרע שלמה. "ומכלל יסוד זה שאין מלך לישראל אלא מבית דוד ומזרע שלמה בלבד, וכל החולק על המשפחה הזאת כפר בשם הש"י ובדברי נביאיו" 3 .
בכל דור ודור נולד אחד מזה היחוס הראוי להיות משיח 3 א.
סימניו
שונים יהיו סימניו של משיח בבואו בגאולה דאחישנה, מסימניו בבואו בגאולה דבעתה. סימניו בגאולה דאחישנה המה: האותות והמופתים שיעשה 4 .
סימניו בגאולה דבעתה המה: הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, וילחם מלחמות ה', ועדיין אינו אלא בחזקת משיח, אבל אם עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל, הרי זה משיח בודאי 5 .
מורח ודאין: בכלל סימניו של מלך המשיח הוא: "והריחו ביראת ה' ולא למראה עיניו ישפוט" 6 , כלומר שמריח ודן.
יש סוברים, כי הסגולה של מורח ודאין היא בגדר אות ומופת 7 .
לפי זה, אין צריך שיהיה מלך המשיח מריח ודן אלא בבואו בגאולה דאחישנה.
ויש סוברים, כי "מורח ודאין אינו בגדר אות ומופת, רק סימן מובהק הנאמר במשיח ה', "והריחו ביראת ה'" שזה עד וראיה על צדקתו וקדושתו בתכלית - ולא על משיחיותו - שגם בריחא בעלמא ידע ויבין בין צדיק לרשע, ומורח כזה קדוש יאמר לו והגון להיות משיח ה' אבל אינו מחוייב לעשות אותות ומופתים לעיני העם" 8 .
לדעה זו, צריך שיהיה המשיח מריח ודן בין בבואו בגאולה דאחישנה ובין בבואו בגאולה דבעתה. גדלותו הרוחנית מעלתו תהיה יותר מעולה ממעלת הנביאים ויותר נכבדת, זולת משה רבינו ע"ה, כן דעת הרמב"ם 9 .
לעומתו סוברים אחרים, כי מעלת מלך המשיח תהיה יתרה אף על מעלת משה רבינו ע"ה 10 .
ויש מחלקים, כי אמנם מלך המשיח ירום ממשה בממשלה וגדולה, כי ישב על כסא ה', אולם במעלה והשגת הנבואה גדול משה ממלך המשיח 11 .
ויש סוברים, כי משה רבנו בעצמו יהיה מלך המשיח 12 .
והכל מודים, כי חכמת מלך המשיח תהיה יתרה אף על חכמת שלמה 13 .
עוד מגדולתו ומעלתו:
נאמר בישעיה 14 , "והריחו ביראת ה' ולא למראה עיניו ישפוט ולא למשמע אזניו יוכיח" ועניינו, כאמור, שיהא מורח ודאין, כלומר מריח ודן.
עוד נאמר שם 15 , "ונחה עליו רוח ה', רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת ה'... והיה צדק אזור מתניו והאמונה אזור חלציו".
ונאמר, "והכה ארץ בשבט פיו וברוח שפתיו ימית רשע" 16 , וביאורו, שימית על ידי דיבורו כל מי שירצה, לא יוכל איש להמלט ולהנצל ממנו 16 א.
גדלותו הגשמית
"ויהי אותו המלך גדול מאוד, ובית מלכותו בציון, יגדל שמו, וזכרו יהיה מלוא הגויים יותר מן המלך שלמה, וישלימו איתו כל האומות, ויעבדוהו כל הארצות... וכל מי שיקום עליו יאבדהו ה' יתעלה וימסור אותו בידו" 17 .
מקום התגלותו
המשיח יתגלה לראשונה בארץ ישראל.
“כי בארץ ישראל תהיה תחלת הראותו, שנאמר: ופתאום יבוא אל היכלו האדון אשר אתם מבקשים ומלאך הברית אשר אתם חפצים הנה בא אמר ה' צבאות" 18 .
צורת התגלותו
איתא במדרש 19 : בשעה שמלך המשיח בא, עומד על גג בית המקדש והוא משמיע להם לישראל ואומר, הגיע זמן גאולתכם, ואם אין אתם מאמינים ראו באורי שזרח עליכם, באותה שעה מבהיק הקב"ה אורו של מלך המשיח ושל ישראל והולכים כולם לאורן של מלך המשיח ושל ישראל, ובאים ומלחכים עפר מתחת רגליו של מלך המשיח, ובאים בולם ונופלים על פניהם לפני המשיח ולפני ישראל ואומרים, נהיה לך ולישראל לעבדים, וכל 16 א, אגרת תימן לרמב"ם.
אחד מישראל אלפיים ושמונה מאות עבדים יהון לו 20 .
מפעולותיו
המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות דוד ליושנה לממשלה הראשונה, ובונה המקדש 21 , ומקבץ נדחי ישראל 22 , ויכוף כל ישראל לילך בדרך התורה ולחזק בדקה 23 ילמדם תורת ד' 24 ויורה אותם דרך ה', ויבואו הגוים לשומען 25 . ילחם מלחמות ה' 26 , ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד 27 .
וכשתתיישב ממלכתו ויתקבצו אליו כל ישראל, יתייחסו כולם על פיו ברוח הקודש שתנוח עליו, ובני לוי מטהר תחילה ואומר זה מיוחס כהן וזה מיוחס לוי, ודוחה את שאינן מיוחסין לישראל, ואינו מייחס ישראל אלא לשבטיהם, שמודיע זה משבט פלוני וזה משבט פלוני, אבל אינו אומר על שהן בחזקת כשרות זה ממזר וזה עבד 28 . ועוד רבות 29 .
הברכות שנברך בבואו
א) ברוך חכם הרזים 30 .
ב) ברוך שחלק מחכמתו ליראיו 31 .
ג) ברוך שחלק מכבודו ליראיו 32 .
ד) ברכת גואל ישראל 33 .
ה) ברכת שהחיינו 34 .
הערות
1. ישעיה י"א, א' – ב'.
2. אגרת תימן לרמב"ם.
במסכת סנהדרין דף צ"ח ע"ב שנינו: אמרי שמו כשל משיח), דבי רבי שילה אמרי שילה שמו... דבי רב ינאי אמרי ינון שמו... דבי רבי חנינה אמר חנינה שמו... ויש אומרים מנחם בן חזקיה שמו.... אמר רב נחמן אי מן חייא הוא כגון אנא… אמר רב אי מן חייא הוא כגון רבינו הקדוש, אי מן מתיא הוא כגון דניאל איש חמודות", ופרש"י בד"ה אי מן חייא הוא כגון רבינו הקדוש: "אם משיח מאותן שחיים עכשיו, ודאי היינו רבינו הקדוש, דסובל תחלואים וחסיד גמור הוה,,. ואם היה מאותן שמתו כבר, היה דניאל איש חמודות שנדון ביסורין... והאי "כגון" לאו דוקא. לישנא אחרינא, כגון רבינו הקדוש, כלומר, אם יש דוגמתו בחיים היינו רבינו הקדוש, ואם דוגמא הוא למתים היינו כגון דניאל איש תמודות".
והנה, גם לפי פירושו הראשון של רש"י אין הפשט שחשנו את רבינו הקדוש למשיח הגואל בפועל, כי הלא רב הסתפק אי מן זדא הוא או שמא קמתיא הוא, אלא הכוונה היא שכל אחד בדורו היה ראוי, במדה והגאולה היתה בימיו, ל1זות כרסדח, ועל כך הביא דוגמא מן החיים ומן המתים, ולפי פירושו השני של רש"י, לא קבע .רב בהחלטיות ששני אלה היו מועמדים יחידים להיות נתדח, אלא שדמשיח יהיה דוגמתם.
כיוצא בזה רמז רבי חיים ויטאל על רבו האריז"ל "כי מי שהוא הגואל את ישראל יש נמצא בו שני סימנים, שיהיה איש מכאובות רדת חו1... וכן נמצא ברבו האר"י זלה"ה" (ספר תורת חכם לרבי דדם כהן דף י"ז). כמו כן טען רבו של הרמ"א רבי שלום שכנא, כי שמו של המשיח הוא שכנא (הגהת שי למורה על בית שמואל, אהל ז' בכ"ט, שמות האנשים אות שי"ן). וכן כתב רבי חיים בן עטר, כי המשיח שמו חיים, ועיין ירושלמי ברכות פ"ב ה"ד: "רבנן אמרי אהן מלכא משיחא, אין מי חייא הוא דוד שמיה, אין מי דמכייא הוא דוד שמיה". ופירש הפני משה: "אם מן החיים הוא יהיה שמו דוד, ואם מן המתים הוא יהיה דוד בעצמו...
ובביאור ענין שמו של משיח, כתב ר"י אברבנאל בספר ישועות משיחו (דף מאז): “אמרו שמו של משיח ולא אמרו המשיח עצמו, לפי שלא היתה הכוונה בעצמות המשיח, כי אם מפאת צרכו אל האומה, והוא מה שיורה עליו שמו... כי בהיות שמו "שילה", יורה ששלום ואמת יהיה בימיו, ובהיות שמו "ינון", יורה שיהיה עליון למלכי ארץ כי הוא לשון שררה... ואם "מנחם" יקראו שמו - יהיה לאות כי זה ינחמנו ממעשינו... ואין ספק שכל אחד מהחכמים היה דורש טוב עצמו ומיחס שם המשיח כשמו. כי דבי רבי שילה קראוהו "שילה" בשם רבם, ודבי רבי ינאי קראוהו "ינון" שהוא מלשון ינאי, ודבי ר' חנינא קראוהו בשם רבם".
עוד כתב ר"י אברבנאל (מעיני הישועה, המעין העשירי, תמר ז') כי יש והתואר משיח אינו מתייחס כלל למשיח הגואל, כפי שמצינו בשאול שעל אף שהיה רשע בדינו, למרות זאת אמר עליו דוד (שמואל-א' כ"ו, י"א וכ"ג): "חלילה לי מה. משלוח ידי במשיח ה'". "ולא אביתי שלוח ידי במשיח ה'". כמו כן כורש על אף שהיה עובד ע"ז קראו ה' משיחו "כה אמר ה' למשיחו כורש" (ישעיה מ"ה א'), באשר כל מלך ונבחר יקרא משיח, ואין כאן ספק כלל. ובפירושו ישעיה (מ"ה, א') הוסיף ר"י אברבנאל לבאר, כי המשיחה המבוארת בתנ"ך אין עניינה מלכות בלבד -כי גם בכל מנוי שררה ומעלה שאין בה משיחה נאמר גם כן וכמו שכתוב (מלכים . א., י"ט, ט"ז): אואת אלישע בן שפט מאבל מחולה תמשח לנביא תחתך", וישעיה עצמו אמר (ישעיה ס"א, א'): "יען משח ה' אותי לבשר ענוים". ועל האבות הקדושים נאמר (דברי הימים א', ט-ז, כ-ב): -אל תגש במשיחי", הנה אם כן שם משיח נאמר על כל אדם ממונה לעשות אי זה דבר מבין שאר האנשים".
3. פירוש המשניות לרמב"ם, סנהדרין, פרק חלק.
3א. ברטנורא בפרושו למגילת רות: "בכל דור ודור נולד אחד מזרע יהודה שהוא ראוי להיות משיח לישראל". שו"ת חתם סופר, ח"ו, סימן צ”ח ד"ה הריני נזיר: "ומיום שחרב בית המקדש מיד נולד אחד הראוי בצדקתו להיות גואל, ולכשיגיע הזמן יגלה אליו השי"ת וישלחו, ואז יערה עליו רוחו של משיח הטמון וגנוז למעלה עד בואו". פרי צדיק לרבי צדוק הכהן מלובלין פרשת דברים, אות י"ג: "בכל דור יש נפש אחד שראוי רכות משיח אם יהיה הדור וכאי". וכ"ה בשדי חמד, פאת השדה, מערכת האלף, כללים, זמן ע', עיי"ש. ועוד.
4. בגמ' סנהדרין דף צ"ח ע"א גרסינן: "אמר רבי אלכסנדרי, ר' יהושע בן לוי רמי, כתיב וארו עם שמיא כבר אינש אתה, וכתיב עני ורוכב על חמור. וכו עם ענני שמיא, לא זכו עני רוכב על חמור". וביאר האור החיים הקדוש (פרשת בלק כ"ד, י"ז): "אם תהיה הגאולה באמצעות זכות ישראל יהיה הדבר מופלא במעלה ויתגלה הגואל מן השמים במופת ואות... משא"כ כשתהיה הגאולה מצד הקץ ואין ישראל ראויין לה תהיה באופן אחר ועליה נאמר שהגואל יבוא עני ורוכב על חמור... וקם שבט מישראל, פירוש, שיקום שבט אחד מישראל כדרך הקמים בעולם דרך הטבע.
והשתא נחזי לדברי הרמב”ם באגרת תימן: "אבל יעמוד איש שלא נודע קודם הראותו, והאותות והמופתים שיראו על ידו הן הן הראיות על אמתת ייחוסו". אך הבה הרמב"ם גופיה ביד החזקה סתר משנתו שכן בפרק י"א מהלכות מלכים הלכה ג' כתב: "ואל יעלה על דעתך שהמלך המשיח צריך לעשות אותות ומופתים ומחדש דברים בעולם או מחיה מתים וכיוצא בדברים אלו, אין הדבר כך...", ובהלכה ד' כתב: "ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, וילחם מלחמות ה', הרי זה בחזקת שהוא משיח, אם עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בודאי" הנה כי מחד כותב הרמב"ם שהאותות והמופתים שיראו על ידו הן דין הראיות על אמתת ייחוסו, ומאידך כותב הוא שאין המשיח צריך לעשות אותות ומופתים אלא סימנים אחרים ישנם לאמתת יחוסו, הכיצדי כאך אם זכו כאן אם לא זכו כדברי ר' יהושע בן לוי וכפי שביארם האור החיים הקדוש.
באגרת תימן כותב הרמב"ם את סימניו של משיח כאשר הוא יכוא בגאולה דאחישנה הבאה כתוצאה מאם זכו "זכו - אחישנה", אם אמנם נזכה לגאולה זו, הרי ש"האותות והמופתים שיראו על ידו הן הן הראיות על אמיתת ייחוסו", כי על כן יהיה הדבר מופלא במעלה ויתגלה הגואל מן השמים במופת ואות. אכן ביד החזקה מתאר הרמב"ם את סימניו של המשיח כאשר הוא יבוא בגאולה דבעתה הנגרמת כתוצאה מאם לא זכו "לא זכו - בעתה", בבוא הגואל בגאולה זו, ביאתו תהיה "כדרך הקמים בעולם דרך טבע" ללא ניסים ונפלאות, ללא אותות ומופתים, ואם כן היאך נדע כי אכן והו המשיח האמיתי, מלמדנו הרמב"ם, אם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצוות... הרי זה בחזקת שהוא משיח... ואם עשה והצליח... הרי זה משיח ודאי. וכן הסכים עמי הגר"ח קנייבסקי שליט"א ועוד ת"ח.
5. רמב"ם פרק י"א מהלכות מלכים הלכה ד', ועי' לעיל הערה 4,
6. ישעיה י"א, ג” ואמרו בגמרא סנהדרין דף צ”ג ע"ב: "בר כוזיבא מלך תרתין שנין ופלגא, אמר להו לרבנן, אנא משיח, אמרו לו במשיח כתיב דמורח ודאין, נחזי אנן אי מורח ודאין, כיון דחזיוהו דלא מורח ודאין קטלוהו".
7. על דברי הרמב"ם בפרק י"א מהלכות מלכים הלכה ג' שאין מלך המשיח צריך לעשות אותות ומופתים שהרי רבי עקיבא וחכמי דורו לא שאלו מבר כוזיבא לא אות ולא מופת.
השיג הראב"ד על אתר מכח דברי הגמ' בסנהדרין (צ"ג ע"ב) שבר כוזיבא היה אומר אנא הוא מלכא משיחא ושלחו חכמים לבודקו אם הוא עומד במבחן המופת של מורח ודאין אם לא, וכיון שלא עמד הרגוהו.
ואף הרמב"ם מודה בזה שהסגולה של מורח ודאין הינה בגדר אות או מופת והא דקאמר "ולא שאלו ממנו חכמים לא אות ולא מופת" כי על כן סובר הוא כדברי המדרש (איכה רבתי, פרשה ב' אות ה') שבר כוזיבא נהרג על ידי אומות העולם, כן כתבו הנושאי כלים, וכדבריהם כן מוכח מדברי הרמב"ם בפ"ה מהלכות תענית הלכה ג' שכתב: "ונפל בידי גויים".
וטעמא דשביק הרמב"ם לדברי הגמרא כשחכמים הרגוהו (ותפיס לדברי המדרש כשהגויים הרגוהו), כתב הכסף משנה, משום שדברי הגמרא אתו דלא כשמואל דאמר אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד, ואילו הרמב"ם ס"ל כשמואל כמבואר בדבריו בפרק י"ב מהלכות מלכים ה"א, משום כך תפס הרמב"ם כדברי המדרש שבר כוזיבא נהרג בידי גויים.
טעם נוסף להא דשביק הרמב”ם לדברי הגמרא, כתב המגדל עוז, משום דלא יתכן לומר " שחכמים הרגוהו ", כי למה יומת, מה עשה.
ויעויין לדברי ר"י אברבנאל בספר ישועות משיחו (דף ל"א ע"א) שכתב בישוב הסתירה שבין הגמרא והמדרשים, שאמנם חכמים דנו את בר בוזיבא למיתה, ולכן נפל לידי הגויים, וכ"כ הרדב"ז הל' מלכים שם.
ועדיין צריך לומר דאגדות חל?ות הן כי על כן בירושלמי תענית פרק ד' הלכה ה' מבואר שבר כוזיבא נהרג על ידי נחש ובידי שמים.
8. ר"י ספיר, אגרת תימן השנית, מגנצא . ורלנא, עמ'42 . ואתו שפיר . באופן פשוט .
דברי הרמב"ם שכתב בהלכות מלכים (פי"א ה"ג): "ולא שאלו ממני נמב.ר כוזיבא) לא אות ולא מופת".
וכזאת מוכח גם מדברי הזוהר (פרשת יתרו): "ויבחר משה אנשי חיל מכל ישראל, בגין דרוחא קודשא הוה אתי לגביה... כה"ג ידע שלמה מלכא, ידע בכודסייה דדוח קודשא שריא עלה... תה דאין דנין בלא סהדין... מלכא משיחא ברוחא, כד”א והדיחו ביראת ה' ולא למראה עיניו ישפוט נכמשה . ואתה תחזה, ולא למשמע אוזניו כשלמה... אלא והריחו מצד ריח החותם, הגהות מהרח"ו) וג' אלין דנו עלמא בלא סהדין והתראה". ועי' בגמ' ראש השנה (דף כ"א), וכתב הערוך לנר (שם) דרוח הקודש ונבואה הן ממעלות האדם בעולם הזה כשזוכה בהם.
9. באגרת תימן ובפרק ט' מהלכות תשובה הלכה ב', וכן מוכח מדכתיב "ולא קם נביא עוד בישראל כמשה" (דברים ל"ד, י').
10. מדרש תנחומא, פרשת תולדות, סי' י"ד: "מי אתה הר הגדול לפני זרובבל למישור, זה משיח בן דוד, ולמה נקרא שמו הר הגדול שהוא גדול מן האבות... ירום מאברהם ונשא מיצחק וגבה מיעקב... ונשא ממשה... וגבה כמלאכי השרת...". וכן הוא בילקוט שמעוני, ישעיה, רמז תע"ו, אלא דהתם גרסינן וגבה ממלאכי השרת עייאש. ועי' ספר העקרים לר"י אלבו, מאמר ג' פרק כ'.
ויתכן כי בזה נחלקו שמואל ורבי יוחנן בגמ' סנהדרין (צ-ח ע-ב) דשמואל ס"ל דלא איברי עלמא אלא לדוד, ורבי יוחנן ס"ל לא איברי עלמא אלא למשיח עיי"ש.
11. עי' ר"י עראמה, עקידת יצחק, פרשת וישב, שער כ”ח. פי' אברבנאל על ישעיה נ"ב, י"ב. ר"י אייבשיץ, יערות דבש, ח"ב, דרשה שניה.
12. זוהר הקדוש פרשת פנחס דף רמ"ו ע"א. רעיא מהימנא, פרשת תצא, דף ר"פ ע"א. ועי' אור החיים, בראשית מ"ט, י"א, שבמלך המשיח יהיו נשמות דוד ומשה.
13. רמב"ם פרק ט' מהלכות תשובה הלכה ב': "מפני שאותו המלך שיעמוד מזרע דוד בעל חכמה יהיה יתר משלמה", ועל חכמת שלמה עיין ספר מלכים . א', פרק ד'.
ובביאור הענין יתכן לומר ע"פ המבואר במדרש רבה (פרשת חוקת י"ט, ו'): "כתיב כי אקח מועד אני מישרים אשפוט, וכתיב והיה ביום ההוא לא יהיה אור יקרות וקפאון, יקפאון כתיב, דברים המכוסים מכם בעולם הזה עתידים להיות צפויים בעולם הבא, כהדין סמיא דצפא, דכתיב והולכתי עורים בדרך לא ידעו". ומבואר כי לעתיד לבוא יתגלו הטעמים של פרה אדומה ושל כל שאר החוקים שבתורה. ועיין ספר בית הלוי (עה”ת פרשה נא) שיהא זה לימות המשיח שאז יבינו המשיח וכל אשר יהיה בימיו את כל סודות החוקים טעמיהם ופרטיהם, עיי"ש שהאריך בזה. מאידך, שלמה העיד על עצמו בקהלת (ז., כ”ג): "אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני”, ואמרו במדרש רבה (חוקת, שם, ג'): “אמר שלמה על כל אלה עמדתי ופרשה של פרה אדומה חקרתי ושאלתי ופשפשתי אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני".
14. י"א, ג'.
15. י"א, ב' ה'.
16. י"א, ד'.
17. פירוש המשניות לרמב"ם, סנהדרין, פרק חלק, ד"ה ועתה. ושם ביסוד השנים עשר כתב: "ושיאמין שיהיה לו יתרון ומעלה וכבוד על כל המלכים שהיו מעולם".
18. לשון הרמב"ם באגרת תימן.
19. ילקוט שמעוני ישעיה תצ"ט.
20. כמו כן אמרו בעירובין (דף מ"ג ע"ב): "דכיון דאתי משיחא הכל עבדים הן לישראל". איברא, דיעויין באגרת תימן לרמב"ם שכתב: "כי בשעה שייגלה מלך המשיח יבהלו כל מלכי הארץ משמעו ויפחדו ותיבהל מלכותם, ויתנכלו איך לעמוד כנגדו בחרב או בזולתה... אבל הסתלק החרום והמלחמה ממזרח שמש וממערבה אין זה בתחלת התגלותו, אלא אחר מלחמת גוג ומגוג".
21. רמב"ם פרק י"א מהלכות מלכים הלכה א', והל' ה'.
אמנם רש"י (סוכה דף מ"א ע"א ד"ה אי נמי, ור"ה דף ל' ע"א ד”ה לא), תוספות (שבועות דף ט"ו ע"ב ד"ה אין) והריטב"א (סוכה שם) . דעת אחרת עימם, לדעתם, בית המקדש השלישי יגלה ויבוא משמים כשהוא בנוי ומשוכלל ודרשו זאת מדכתיב (שמות ט”ו, י"ז): "מקדש ה' כוננו ידיך".
והנה במתניתין סוכה (שם) וראש השנה (שם) תנינן: "משחרב בית המקדש התקין רבן יוחנן... שיהא יום הנף כולו אסורי., ואמרו בגמרא "מאי טעמא, מהרה יבנה בית המקדש, ויאמרו אשתקד מי לא אכלנו בהאיר המזרח, השתא נמי ניכול... דאיבני אימת... לא צריכא דאיבני בליליא, אי נמי נבחמיסר) סמוך לשקיעת החמה", והקשו קמאי ברש"י תוס' והריטב"א שם), דהלא אין בית המקדש נבנה בלילה דכתיב וביום הקים את המשכן, וכן אינו נבנה בימים טובים כדקיי"ל בשבועות (דף ט”ו ע"ב) שאין בית המקדש דוחה יום טוב. ותרצו, דהני מילי בנין הבנוי בידי אדם, אבל המקדש השלישי עשוי מאליו בידי שמים.
וצ"ע היאך יפרנס הרמב"ם . הסובר כי מלך המשיח הוא זה אשר יבנה את בית המקדש . לדברי הגמרא "לא צריכא דאיבני בליליא, אי נמי נבחמיסר) סמוך לשקיעת החמה" והלא אין בונין את המקדש לא בלילה ולא ביום יום טוב.
תשובה לדבר מצינו במאירי סיכה נשם) שכתב: "ואע"פ שאין בנין בית המקדש דוחה יום טוב, וכן שאין בית המקדש בלילה - דהא כתיב וביום הקים את המשכן, חשש לבית דין טועים שתהא חיבת הקודש מביאתן לכך".
ומכאן כי גם שיטת המאירי היא דלא כשיטת רש"י ודעימיה.
תשובה נוספת לכך כתב הערוך לנר (סוכה שם): "דהא דאין בנין בית המקדש בלילה ילפינן בשבועות מביום הקים את המשכן, והנה זה פשיטא דכלי המשכן אינם בכלל משכן סתם, דהא בכל מקום נאמר בכתוב את המשכך ואת כל כליו, והשתא כלי המשכן, לכאורה, מותר לעשותם בלילה, וא"כ גם מזבח שהוא בכלל כלים . כנראה מדברי הרמב"ם שכתב (בהלכות בית הבחירה פרק א.) ועושין למקדש כלים, מזבח העולה . מותר לבנותו בלילה, ולפי מה שכתבו התוספות . לר' יהושע לא בעינן מחיצות להתיר הקרבת העומר לעתיד רק בנין המזבח, ולכן בשלמא בשבועות דאיירי מבנין המחיצות כמבואר שם, שפיר קאמרינן דאסור בלילה משום וביום הקים, אבל הכא דלא בעינן רק בנין המזבח זה יכול לעשות גם בגולה, ולכן שפיר משני דאיבני בלילה, די"ל דריב”ז כר' יהושע ס”ל דלא בעינן בנין מחיצות להקרבה...".
ברם, הערוך לנר גופיה כתב להוכיח מדברי המכילתא לא כשיטת הרמב"ם ולא כשיטת רש"י ודעימיה, אלא כדבר שניהם כשהם מצורפים יחדיו, בית המקדש השלישי יבנה . אמנם - על ידי אדם, אולם לאחר היבנותו ירד לתוכו . מן השמים - בית מקדש רוחני, כירידת האש של מעלה אל תוך האש של מטה. ועיין עניין בית המקדש השלישי.
22. רמב"ם פרק י"א מהלכות מלכים הלכה א', ובאגרת תימן.
23. רמב"ם שם הלכה ד'.
24. רמב"ם פרק ט' מהלכות תשובה הלכה בי. והכי איתא בתרגום אונקלוס עה"פ בשיר השירים (ח., א') מי יתנך כאח לי: "ובההיא זימנא אתגלי מלכא משיחא לכנשתא דישראל ויימרון ליה בני ישראל אתא תהא עמנא לאח וניסק לירו'ם ונהי ינקין עמך טעמי אורייתא..." ובמדרש רבה (בראשית פצ"ח) איתא: "ורבנן אמרי... לכשיבוא אותו שכתוב בו עני ורוכב על חמור וגו', כבס ביין לבושו . שהוא מחוור להם דב,יי תורה. ובדם ענבים סותה . שהוא מחוור להם טעיותיהן.
ברם, רב חנין דעת אחרת עימו, לדעתו, חכמתם ודעתם של ישראל תהא כה רבה עד אשר לא יצטרכו אף לתלמודו של מלך המשיח "א"ר חנין אין ישראל צריכין לתלמודו של מלך המשיח לעתיד לבוא, שנאמר, אליו גוים ידרושו, לא ישראל" (מדרש רבה שם).
25. רמב"ם פרק ט' מהלכות תשובה הלכה ב'. ודריש מדכתיב בישעיה (ב', ב'): "והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל הגויים, והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הד ה' אל בית אלהי יעקב ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו”.
26. רמב"ם פרק י"א מהלכות מלכים הלכה ד'.
27. רמב"ם שם. ודריש מדכתיב בצפניה (ג', ח'): "כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' ורבדו שכם אחד. ועל זאת מתפללים אנו ב”עלינו לשבח” ואומרים . "
"לתקן עולם במלכות שדי וכל בני בשר יקראו בשמי..." .
28. רמב"ם שם פרק י"ב הלכה ג', ומקורו במתניתין עדיות פרק ח' משנה ז', וגמרא קידושין דף ע"א, עיי"ש.
29. עיין חלק ב' פרק ב'.
30. שבודאי יהיה שם ששים ריבוא ישראל וכהנה וכהנה עד אין מספר, כן כתב הגה"צ רבי שמואל הומינר, הובאו דבריו בספר מנחת שלמה להגרש"ז אויערבך סימן צ"א אות כ”ז.
31. שם.
32. שם. אלא שנסתפק האם את ברכת שחלק מחכמתו וברכת שחלק מכבודו אפשר לברך יחדיו "ברוך שחלק מחכמתו ומכבודו ליראיו" או שמא הוי משנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות. והשיב לו על כך הגדש"ז אויערבך שליט"א: "בללא הוא, שאין חותמין בשתיים, פרט לאותם הדברים אשר החכמים רואים אותם כחדא”.
33. כך כתב בספר לב חיים ח"ב, או"ח סימן מ”א, כי על כן גאול נגאלנו מגלות המר הזה, והוסיף: "וכן שמעתי שכן דעת מורינו הרב כנה"ג ז"ל לומר, כי יום הגאולה הוא יום טוב גמור ולקדש עליו, ובכלל קידוש היום הוא לומר גם כן זמן".
34. ספר לב חיים שם (עיין הערה קודמת). ובספר מנחת שלמה שם בשם הגה"צ רבי שמואל הומינר.
עזרתכם חשובה
מתוך הספר "אוצרות אחרית הימים".
מובא לציבור הגולשים ע"י עמותת "תלמי גאולת עם ישראל"
החומר מובא כאן באדיבותו של הרב יהודה חיון שליט"א, מחבר הספר.
את הספר ניתן להזמין בטלפון: 5707894 - 03 .
© 2024 כל הזכויות שמורות.
אין להעתיק או להפיץ חומר הכלול
באתר זה בשום צורה ובשום אמצעי, לרבות
אמצעי אלקטרוני או טכני.
האתר נכתב ע"י
