גאולה, משיח, מלחמת גוג ומגוג, מחיית עמלק ,אליהו הנביא, בית המקדש השלישי, יום הדין, עולם הבא, גילגולים, תחיית המתים על פי מקורות ביהדות. הזמן עכשיו.





חלק א

א. יסוד האמונה בביאת המשיח וחיוב הצפיה לבואו
ב. איסור דחיקת הקץ
ג. איסור חישוב הקץ
ד. עינייני קץ הגאולה
ה. מלחמת גוג ומגוג
ו. ביאת אליהו
ז. מלך המשיח
ח. ימות המשיח
ט. בית המקדש השלישי
י. ביטולו של היצר הרע באחרית הימים
יא. בעלי החיים באחרית הימים
יב. מצוות בטלות לעתיד לבוא
יג. תחיית המתים
יד. חורבן העולם באלף השביעי
טו. בירורים
א- כיצד יתכן הדבר שגדולי עולם ואדיריו - כרי סעדיה גאון, רמב"ן ועוד, - אשר חישבו את הקץ טעו בחשבונם
ב- רבי עקיבה, התנא האלוקי, הכריז וקרא על בר כוזיבא "דין הוא מלכא משיחה", כיצד אירעה טעות כה מרה לגדול חכמי ישראל
ג- האם תהיה ידיעה מוקדמת, כל שהיא, מביאת המשיח
ד- האם גם המשיח המיוחל - משיח בן דוד - יתקל בפיקפוקים ובספיקות, כשם שנתקלו משיחי השקר למיניהם
ה- אימתי המשיח נעשה למשיח
ו- האם ידוע למיועד להיות משיח על יעודו זה

עזרתכם חשובה להמשך התחזוקה והפיתוח של aharit.com...




חלק א
חלק ב
חלק ג
חלק ד

קישורים
הזמן

התחלה | כרך א | כרך ב | כרך ג | כרך ד | קישורים | תלמי גאולה | הזמן

פרק ה

מלחמת גוג ומגוג

והיה ביום ההוא ביום בוא גוג על אדמת ישראל נאם ה' אלהים תעלה חמתי באפי... ביום ההוא יהיה רעש גדול על אדמת ישראל ורעשו מפני דגי הים ועוף השמים וחית השדה וכל הרמש הרומש על האדמה וכל האדם אשר על פני האדמה, ונהרסו ההרים ונפלו המדרגות וכל חומה לארץ תיפול" 1 .

זמנה

יש אומרים, כי מלחמת גוג ומגוג תהיה עוד לפני ביאת המשיח 2 .

ויש אומרים, כי קודם יבוא המשיח ורק לאחר מכן תהיה מלחמת גוג ומגוג 3 .

ויש מחלקים, כי אמנם המלחמה תחל עוד לפני בוא המשיח אך לא תסתיים אלא לאחר ביאתו 4 .

"גוג ארץ המגוג נשיא ראש משך ותובל" 5

גוג: הוא המלך 6 אשר יקבץ את העמים והממלכות 7 לעלות למלחמה על ישראל 8 .

יש שכתבו, כי גוג הוא ארמילוס רשיעא 9 אשר על ידו יהרג משיח בן יוסף 10 .

מגוג: היא האומה אשר גוג מולך עליה 11 . בבבלי 12 מבואר כי מגוג זו קנדיא. ולפי גירסת רבינו חננאל 13 , מגוג זו גינתא. ולגירסת מסורת הש"ס 14 , זו גומתא. בירושלמי 15 מבואר כי מגוג זו גיתייא. ובערוך 16 כתב, מגוג זו גותיא, והיא מדינה צפונית. ולדעת היוסיפון 17 , עם הסקיטים בהרי קווקאז הם מגוג.

למעשה, כתבו המפרשים 18 : "כי שם גוג ושם מגוג כבר ישכח בימים ההם עד שלא ידעו כלל מי היא האומה שנקראת בפי הנביא מגוג ושם מלכה גוג, רק אז כשיבוא על הארץ ויתקיימו דברי הנביא, אז ידעו שזה הוא המלך גוג שניבא עליו".

וטעם הדבר: "כי מימי אלכסנדרוס מלך יון היו בני מגוג נסגרים שם בסוף צפון, כי הסגירם שם אלכסנדרוס אחר ההרים ולא יצאו משם עוד" 19 .

משך: בירושלמי 20 מבואר כי משך זו מיסייא, ופירש הפני משה 21 כי מיסייא זו מוסקאווי.

תובל: לדעת הבבלי 22 תובל זו בית אונייקי. ולדעת הירושלמי 23 זו ויתנייה.

מטרת המלחמה

א. שעל ידי האותות והמופתים אשר יעשה ה' בגוג, יכירו וידעו כל יושבי תבל כי ה' הוא האלהים 24 .

ב. נקמת ה', על כל הרעה אשר עשו אותם העמים לעם ישראל, מימים ימימה 25 .

ג. לצרוף את עם ישראל מכל סיגיו, הן מן הגרים אשר אינם גרי אמת 26 , והן מן הפושעים והמורדים שבעם ישראל 27 , למען לא יראו כל אלו בטובתן של ישראל.

והיתה עת צרה אשר לא נהייתה

באותו הזמן עתידין להתקבץ עמים וממלכות מכל רחבי העולם, ולכרות ביניהם ברית, במטרה להכרית ולכלות את עם ישראל 28 , ולכבוש את ארץ ישראל 29 .

כמו כן, באותם הימים עתיד הקב"ה להחיות את כל אותם המלכים, אשר העיקו לעם ישראל ואשר החריבו את בית המקדש ולהמליכם כבתחילה, וכולם כאחד יצאו למלחמה על ישראל 30 .

חז"ל קיבלו, כי שלשה פעמים יעלה גוג על ירושלים 31 , כאשר בב' הפעמים הראשונות לא יעלה בידו להכנס לירושלים 32 ורק בפעם השלישית יצליח ללכוד את ירושלים 33 . ועל הפעם השלישית נאמר בזכריה 34 : "ואספתי את כל הגוים אל ירושלים למלחמה ונלכדה העיר ונשסו הבתים...".

מניצולי המלחמה

אמרו חז"ל: "אמר הקב"ה לישראל על הר סיני, אם זכיתם להצפין ולקבל תורתי ולעשותה, אני מציל אתכם משלש פורעניות, ממלחמת גוג ומגוג, מחבלו של משיח ומדינה של גיהנם" 35 .

כמו כן אמרו חכמים 36 : "כל המקיים שלש סעודות בשבת ניצול משלש פורעניות, מחבלו של משיח ומדינה של גיהנם וממלחמת גוג ומגוג".

סופו של ארמילוס

על מלך המשיח נאמר 37 : "וברוח שפתיו ימית רשע", וביאר התרגום 38 , באמרי פיו ובחלל שפתיו ימית את ארמילוס הרשע. ומקום קבורתו מוכן במזרח ים כנרת 39 .

סופם של העמים

מן המקראות, כפי שנתבארו על ידי חז"ל, עולה, כי עם ישראל לא ילחמו כלל עם אותם העמים, אלא ה' ילחם בהם מן השמים על ידי אותות ומופתים:

"ונשפטתי אתו בדבר ובדם וגשם שוטף ואבני אלגביש אש וגפרית אמטיר עליו ועל אגפיו ועל עמים רבים אשר אתן" 40 .

- ומרוב גודל המהומה שתהיה בהם יוסיפו להרוג איש את אחיו:

"וזאת תהיה המגפה אשר יגף ה' את כל העמים אשר צבאו על ירושלים... תהיה מהומת ה' רבה בהם, והחזיקו איש יד רעהו ועלתה ידו על יד רעהו" 41 , ונאמר, "חרב איש באחיו תהיה" 42 .

- עד שיהיו כל ההרים מלאים בהרוגיהם, אז יבואו כל עופות השמים וכל חיות הארץ ויאכלו את בשרם: "על הרי ישראל תפול אתה וכל אגפיך ועמים אשר אתך, לעיט ציפור כל כנף וחית השדה נתתיך לאכלה" 43 .

- וכאשר כל הארץ תמלא מסרחונם יקברום ישראל במשך שבעה חדשים: "וקברום בית ישראל למען טהר את הארץ, שבעה חדשים" 44 .



הערות

1. יחזקאל ל"ח, י"ח - כ', הנבואות על מלחמת גוג ומגוג נתפרשו בספרי הנביאים במקומות רבים, ואלה עיקרם: יחזקאל, פרקים ל"ח, ל"ט. זכריה, פרקים י"ב, י"ג, י"ד, ירמיה, פרק ל', דניאל, פרקים י"א, י"ב. יואל, פרק ד', גם דוד המלך התנבא על ואת, ואמר (תהלים פ'.ג): "כי הנה אויביך יהמיון, ומשנאיך נשאו ראש, על עמך יערימו סוד ויתיעצו על צפוניך, אמרו לכו ונכחידם מגוי ולא יזכר שם ישראל עוד", עיי"ש כל הפרק, וכתב הספורנו, כי בזה המזמור תפלה על תשועת גוג ומגוג שיתקבצו עמו האומות, כאמור ואספתי את כל הגוים על ירושלים למלחמה.

במדרש רבה (ויחי, צ"ח כ') מבואר, שאף מטרת יעקב באומרו אל בניו "האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים" - היתה להראות להם את מלחמת גוג ומגוג ומפלתו. כמו כן אמרו בגמ' סנהדרין (י"ז ע"א) עה"פ "וישארו שני אנשים במחנה שם האחד אלדד ושם השני מידד... ויתנבאו במחנה" - "אמר רב נחמן על עסקי גוג ומגוג היו מתנבאין, שנאמר, כה אמר ה' אלהים האתה הוא אשר דברתי בימים קדמונים ביד עבדי ישראל הנבאים בימים ההם שנים להביא אותך עליהם וגו', אל תקרי שנים אלא שנים, ואיזו הן שנים נביאים שנתנבאו בפרק אחד נבואה אחת, הוי אומר אלדד ומידד". ועיין בתרגום יונתן בן עוזיאל (דברים ל"ד, ג'), שבין שאר המראות שהראה הקב"ה למשה לפני מותו הראה לו גם את הפורעניות של ארמילוס הרשע, וסדר מלחמות גוג ומגוג, ואת תשועת ישראל.

2. הכי איתא במדרש רבה (צו ט', ו'): "...לכשיתעורר גוג הנתון בצפון יבוא ויפול בדרום, כמה דתימה, ושובבתיך וששאתיך והעליתיך, מירכתי צפון, מלך שנתון בצפון יבוא ויבנה

בהמ"ק הנתון בדרום...", וכתב היפה תואר: "מסדר המדרש נראה כי קבוץ גליות ומלחמת גוג יהיו לפני בוא מלך המשיח ואחרי זה יבוא משיח צידקנו לבנות בית המקדש, וכן נראה מסדר התפלה, כי תקע בשופר על קבוץ גליות נאמר ראשונה, ואחרי זה השיבה שופטינו לעשות דין בגוג וכמו דאיתא בפ"ב דמגילה, ובאחרונה נאמר, את צמח דוד עבדך על ביאת המשיח".

3. רמב"ם פרק י"ב מהלכות מלכים הלכה ב': "יראה מפשוטן של דברי הנביאים, שבתחילת ימות המשיח תהיה מלחמת גוג ומגוג".

וכדבריו כן מוכח ממה שאמרו בגמ' עבודה זרה (ג' ע"ב): "רבי יוסי אומר, לעתיד לבוא באין עובדי כוכבים ומתגיירין, ומי מקבלינן מינייהו, והתניא, אין מקבלין גרים לימות המשיח...

אלא שנעשו גרים גרורים [מאיליהן מתגיירין]... כיון שרואיך מלחמת גוג ומגוג, אומר להן, על מה באתם, אומרים לו על ה' ועל משיחו...". הנה מפורש, כי תחלה יבוא המשיח, ולאחר מכן באין עובדי כוכבים ומתגיירין [ומשום הכי פריך: "והתניא, אין מקבלין גרים לימות המשיח, ועי' בפרש"י ד"ה אלא, דבגלל גדולתך של ישראל באים הם ומתגיירין, וגדולה זו נוצרה כתוצאה מביאת המשיח] - ורק לאחר מכן תהא מלחמת גוג ומגוג, וכשרואים זאת אותם הגרים, מיד שבים לסורם ומתחברים עם גוג. וכן מוכח ממה שאומרים הם: "על ה' ועל משיחו". וכן כתב הרד"ק, זכריה י"ב, ב', ויחזקאל ל"ח, ז', שמלחמת גוג ומגוג תהיה אחרי הגאולה, עיי"ש.

וכתב החתם סופר (שו"ת, חלק ו', סימן צ"ח ד"ה שאני): "נלע"ד דיום הגדול והנורא איננו יום ביאת בן דוד, אלא הוא יום לה', יום בוא גוג על אדמת ישראל, כדכתיב בהפטרה דסוכות, ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים, עיי"ש בפנים בקרא ותראה כי הוא יום הגדול והנורא...

ואימתי יהיה מלחמות גוג ומגוג - יהיה בתחילת ימות המשיח, ולא ידענו אם יהיו באותו יום עצמו... או אפשר שימלוך משיח זמן מה, ואח"כ יהיה מלחמות גוג ומגוג... וכן ס"ל לרמב"ם", וכוונתו, דלדעת הרמב"ם לא תהיה מלחמת גוג ומגוג ביום ביאת המשיח, אלא המשיח ימלוך זמן מה, ואח"כ תהיה מלחמת גוג ומגוג, עיי"ש שבדבריו אלו סילק החת"ס קושיא עצומה מפסוק מפורש הסותר את שיטת הרמב"ם גבי זמן ביאת אליהו.

4. מהרש"א סוכה דף נ"ב ע"א ד"ה על.

ועיין במלבי"ם (יחזקאל ל"ט ח') שכתב, כי את המועד המדוייק של מלחמת גוג ומגוג לא הודיע ה' לשום נביא וחוזה, ולבא לפומא לא גליא, והרי הוא סתום וחתום.

5. יחזקאל ל"ח, ב'.

6. רש"י שם ד"ה אל גוג: "כך שם המלך". וכ"ה ברד"ק ובמצודות ובכל שאר המפרשים.

7. כדכתיב (יחזקאל ל"ח, ג' - ז'), "הנני אליך גוג ראש משך ותובל... הכון והכן לך אתה וכל

קהליך הנקהלים עליך", ופרש"י בד"ה הכון: "הכון אותך, והכן לך חיל אחרים". וכן מפורש להלן פסוק ט"ו דכתיב: "ובאת ממקומך מירכתי צפון אתה ועמים רבים אתך רכבי סוסים כלם קהל גדול וחיל רב, ועלית על עמי ישראל כענן לכסות הארץ באחרית הימים". וכן איתא במדרש ויושע [הו"ד בהערה 9]: "...יעלה גוג ומגוג על ארץ ישראל.., מיד יקח עמו שבעים ואחד אומה ויעלה לירושלים".

8. עיין לקמן הערה 28.

9. כן כתב להוכיח בספר חבלי משיח עיי"ש שציין זאת בכמה וכמה מקומות, ואף גם זאת כתב שם להוכיח, שמלך הצפון הנזכר בדניאל (פרק י"א) הוא גוג הנקרא גם ארמילוס. וע"ע בזה בפירוש הרמ"ק לזוה"ק (בראשית קי"ט), ובמפרשים ישעיה י"א, ד'.

ויעויי"ש בפירוש רב סעדיה גאון, שהמלך אשר ילחם עם משיח בן דוד יהיה שמו ארמילוס, כמו שמשיח נקרא בן דוד לפי שהוא מזרע של דוד המייסד מלכות שמים, כן נקרא ארמילוס לפי שהמלך הראשון שהוא מייסד מלכות רומי הרשעה היה שמו ארמילוס, איברא, דבמדרש ויושע [הו"ד בספר שומר אמונים ובספר דרכי אמונה מאמר הגאולה] מפורש כי גוג וארמילוס שני מלכים שונים המה, וזה לשונו: "וכשיגיע ימות המשיח, יעלה גוג ומגוג על ארץ ישראל, לפי ששמע שישראל בלא מלך, ויושביך לבטח. מיד יקח עמו שבעים ואחד אומה ויעלה לירושלים... ואחריו יקום מלך עז פנים ויעשה מלחמה עם ישראל שלושה חודשים, ושמו ארמילוס... ויעלה לירושלים ויהרוג משיח בן יוסף, ואח"כ יבוא משיח בן דוד בענן וימית ארמילוס הרשע".

וכזאת מוכח ממאי דכתיב בישעיה (י"א, ד') גבי משיח בן דוד: "וברוח שפתיו ימית רשע" וביאר התרגום: "במימר פומיה ובממליל ספותיה יהי ממית ארמילוס רשיעא".

ומבואר שהמשיח הוא זה אשר ימית את ארמילוס, ואילו על אופן מיתת גוג כתיב ביחזקאל (ל"ח, כ"ב): ונשפטתי אתו בדבר ובדם וגשם שוטף ואבני אלגביש אש וגפרית אמטיר עליו ועל אגפיו ועל עמים רבים אשר אתו" [וכן מבואר במדרש ויושע: "...יעלה גוג ומגוג על ארץ ישראל... מיד הוריד עליו אבני אלגביש שהם גנוזות ברקיע", עיי"ש], ש"מ דתרי גברי נינהו.

וכך משמע ממאי דאיתא בתרגום יונתן בן עוזיאל (דברים ל"ד, ג', גבי המראות שהראה הקב"ה למשה לפני מותו): "ויעת עקת כל דר ודר ופורענות ארמלגוס רשיעא וסדרי קרבא דגוג", הרי לך דתרי גברי נינהו.

ושמא ארמלגוס וארמילוס הם תרי גברי, משא"כ ארמילוס וגוג חד גברא הוא. ואף אם תמצי לומר דארמלגוס וארמילוס חד גברא הוא, עדיין יתכן לומר שהזכיר התרגום את גוג בשני שמותיו.

10. כן מפורש במדרש ויושע [הובאו דבריו לעל הערה 9], ועי' בסידור תפלת ישרים (לפי מנהגי הבן איש חי, לשיטת האר"י) בתפלת י"ח, בברכת תשכון, שיש לכוין בברכה זו על משיח בן יוסף שיחיה ולא ימות ע"י ארמילוס רשיעא. וע"ע בזה בגמ. סוכה דף נ"ב ע"א, וברש"י שם ד"ה וספדה, ובמהרש"א שם ד"ה על, ובזכריה פרק י"ב פסוקים י' - י"ב ובמפרשים שם.

11. רש"י יחזקאל ל"ח, ב', ד"ה המגוג: "שם האומה". וברד"ק שם ד"ה נשיא: "גוג הוא מלך מגוג ומלך שתי האומות האלה משך ותובל". ובמהרש"א יומא דף י' ע"א: "שם מדינה".

12. יומא דף י' ע"א.

13. שם.

14. שם.

15. מגילה פרק א' הלכה ט',

16. ערך גרממיא.

17. ספר קדמוניות ח"א פ"ו.

18. לשון המלבי"ם ביחזקאל ל"ח, י"ז. וכן כתב הרד"ק שם ל"ח, ח'.

19. לשון הרד"ק ביחזקאל ל"ח, ח'. ובצרור המור וצידה לדרך נתפרש יותר: כי המלך אלכסנדר מוקדון סגר את כל בני גוג ומגוג בהר גדול וגבוה מאוד, ולא היה מוצא אלא דרך דלת, ושם בנה מצודות גדולות של ברזל באופן שלא היה שום אפשרות לצאת כי היה סגור מכל הצדדים. והמציא ברוב קסמיו כמה אנשים של ברזל בתוך המצודות שהם הולמים יומם ולילה, וכך חושבים בני גוג ומגוג שעדיין בונים המבצרים והמלאכה עדיין לא נשלמה. וכך הם נשארים שם. כי אין שום מציאות שחומה זו תיהרס, עד שיבוא יום הדין הגדול שהקב"ה ישבור מצודות אלו ויוציאם. כמו שאומר יחזקאל וכל חומה לארץ תפול.

20. מגילה פרק א' הלכה ט'.

21. שם, ד"ה משך.

22. יומא י' ע"א.

23. מגילה שם [הערה 20].

24. רד"ק יחזקאל ל"ח ד': "ויעשה זה האל יתברך כדי שיהא נודע בכל העמים ונקדש בהם". וכ"כ בזכריה (י"ד, ט.): "כשיראו הגויים הבאים על ירושלים אלה הנפלאות הנזכרות, יכירו כי ה' הוא המולך על כל הארץ ומשגיח בתחתונים ועושה בהם כרצונו, והטבעים הופך לעשות רצון יראיו, כי הכל מעשה ידיו". וכן כתב המלבי"ם (שם ל"ח ט"ז): "שעל ידי המופתים שאעשה בך יכירו כולם אלהותי". ושם בפסוק כ"ג הוסיף המלבי"ם לבאר, שאחר שיביא עליהם ה' עונשים שמימיים ונסיים כגשם שוטף אבני אלגביש אש וגפרית, שניכר בהם לכל כי אצבע אלקים היא, אז יכירו הכל שה' גדול, ושכל הסבות מאתו, ושהוא מובדל מן הטבע ומתנשא עליו באותות ומופתים, ועל ידי כן יהא נודע לעיני גויים רבים וידעו כי הוא ה', עיי"ש. ומקרא מלא הוא ביחזקאל (ל"ח, ט"ז): "למען דעת הגויים אותי בהקדשי בך לעיניהם גוג". וכן הוא אומר (שם, ל"ח, כ"ג): "והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי לעיני גויים רבים וידעו כי אני ה'.

25. רש"י יחזקאל ל"ח, ח': "מימים רבים שחטאת לי תפקד עתה לפני לזכור עוונותיך ולהשיב גמוליך". ובמלבי"ם שם: "תפקד לשלם לך עונש על מה שעשית מימים רבים בימי קדם שהרעות לישראל". ובמלבי"ם שם ג', כתב ביתר הרחבה: "ורוצה ה' שבאחרית הימים יתאספו שם במקום הרשע הם ובני ישמעאל שתחתם גלו ישראל וסבלו רעות רבות וצרות ושם יוריד אותם אל עמק יהושפט". וכ"ה במלבי"ם זכריה (י"ב, ב'): "כי באחרית הימים יתקבצו חיל גוג ומגוג שהם אומות אדום... וה' ילחם לעשות בהם משפט כתוב על הרעות שעשו לשראל בחורבן הבית ובעת הגולה". ויסוד הדברים מבואר בתנא דבי אליהו (פרק ה'), ובזוהר הק' (ג', פ"ט), הו"ד לקמן הערה 43 עיי"ש.

26. דכתיב (זכריה י"ג, ט'): "והבאתי את השלישית באש, וצרפתים כצרוף את הכסף ובחנתים כבחון את הזהב, הוא יקרא בשמי ואני אענה אותו, אמרתי עמי הוא והוא יאמר ה' אלהי", ופרש"י בד"ה והבאתי: "שיסבלו וישאו מקצת הגרים בצרת חבלו של משיח ובמלחמת גוג ומגוג עם ישראל, ומשם יבחנו כי גירי אמת הם, ואז הרבה מן המתייהדים תחלה ישובו לסורם ויתחברו עם גוג", ומקור דבריו הוא מדברי הגמ' בעבודה זרה (דף ג' ע"ב): "רבי יוסי אומר, לעתיד לבוא באין עובדי כוכבים ומתגיירין... כיון שרואין מלחמת גוג ומגוג, אומר להן, על מה באתם, אומרים לו על ה' ועל משיחו, שנאמר למה רגשו גויים ולאומים יהגו ריק וגו', וכל אחד מנתק מצותו והולך, שנאמר ננתקה את מוסרותימו וגו', והקב"ה יושב ומשחק, שנאמר יושב בשמים ישחק וגו'".

27. מצודת דוד, שם, ד"ה והבאתי: "צ"ל אביא עליהם צרות לכלות מהם הפושעים והמורדים".

ועיין באבן עזרא (שם, ד"ה והיה) שכתב, "גם השלישית יבחן, והנמלט הוא יהיה עובד ה'".

ובמלבי"ם (שם, ד"ה ובחנתים) כתב: "ר"ל שלא אשאיר רק הצדיקים הגמורים", וכדבריהם כן מוכח ממקרא הנאמר בדניאל (י"ב א'): "והיתה עת צרה אשר לא נהייתה מהיות גוי עד העת ההיא, ובעת ההיא ימלט עמך כל הנמצא כתוב בספר" [עי' רד"ק (ירמיהו ל', ז') שפסוק זה מדבר על מלחמת גוג ומגוג, וכן משמע גם מדברי התרגום יונתן בן עוזיאל (דברים ל"ד, ג') עיי"ש, ועי' תחילת הפסוק בדניאל שם] - וביאר רב סעדיה גאון (בפירושו לדניאל שם ד"ה כל הנמצא כתוב בספר): "אלו הצדיקים ככתוב ויכתב בספר זכרון לפניו". ובמצודת דוד (שם ד"ה ובעת ההיא) נתבארו דבריו יותר: "כאשר יצר להם מאוד ימלט עמך, ורק כל הנמצא כתוב בספר ימלט, ר"ל הצדיקים ויראי ה', שנאמר בהם (מלאכי ג', ט"ז), ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו".

28. כדכתיב (יחזקאל ל"ח, ד' - ט"ז), "והוצאתי אותך ואת כל חילך סוסים ופרשים לבושי מכלול כולם, קהל רב צנה ומגן תופשי חרבות כולם, פרס כוש ופוט איתם, כולם מגן וכובע, גומר וכל אגפיה, בית תוגרמה, ירכתי צפון ואת כל אגפיו, עמים רבים אתך, הכוך והכן לך אתה וכל קהליך הנקהלים עליך,.. ועלית כשואה תבוא כענן לכסות הארץ תהיה, אתה וכל אגפיך ועמים רבים אותך... ובאת ממקומך מירכתי צפון, אתה ועמים רבים אתך, רוכבי סוסים כולם קהל גדול וחיל רב, ועלית על עמי ישראל כענן לכסות הארץ באחרית הימים...". ובזכריה (י"ב, ג') נאמר: "והיה ביום ההוא אשית את ירושלים אבן מעמסה לכל העמים... ונאספו עליה כל גויי הארץ. ונאמר (שם, י"ד, א'): "ואספתי את כל הגויים אל ירושלים למלחמה ונלכדה העיר".

ועל זאת אמר דוד המלך בתהלים (פ"ג): "...אמרו לכו ונכחידם מגוי ולא יזכר שם ישראל עוד, כי נועצו לב יחדיו, עליך ברית יכרותו, אהלי אדום וישמעאלים, מואב והגרים, גבל ועמון ועמלק, פלשת עם יושבי צור, גם אשור נלוה עמם, היו זרוע לבני לוט סלע...", וכתב הספורנו [עי' לעיל הערה 1] כי בזה המזמור מדבר דוד על מלחמת גוג ומגוג, עיי"ש.

ובזוה"ק (בראשית נ"ח) מבואר בשם רבי יצחק, כי בהגיע עת מלחמת גוג ומגוג, יתאספו שבעים שרים מכל הצדדים יחד עם המונים מכל העולם, ויערכו מלחמה על ירושלים עיר הקודש ויטכסו עצות נגד הקב"ה. ושם (בראשית קי"ט) מבואר, כי בני ישמעאל עתידין בזמן ההוא לעורר יחד עם כל עמי העולם לבוא לירושלים. ופירש הרמ"ק (שם בכת"י): "ויזדמן כולהו עממיא - שיעשו עצת שלום ביניהם ויתהפכו לישראל להשמיד מפני שהקימו להם מלכות, ותהא עת צרה ליעקב".

וכך הוא במדרש ויושע (עי' הערה 9): "וכשיגיע ימות המשיח, יעלה גוג ומגוג על ארץ ישראל... מיד יקח עמו שבעים ואחד אומה ויעלה לירושלים...".

29. כדכתיב (תהלים שס): "אשר אמרו נירשה לנו, את נאות אלהים", וכבר נתבאר שמזמור זה מדבר על מלחמת גוג ומגוג [עי' לעיל הערה 28 וביתר הרחבה בהערה 1], וכן מבואר במלבי"ם (יואל ד', ט'): "לעתיד יתעוררו אומות אדום לכבוש את הארץ... וזה יהיה בשלוש פעמים שתהיה מלחמת גוג ומגוג באחרית הימים".

ומה שמבואר בזכריה (פרקים י"ב, י"ג, י"ד) כי מגמת פני האומות תהיה לכבוש את ירושלים ולא את כל ארץ ישראל, כבר ביאר הרד"ק: "ולא יחושו לכל ארץ ישראל לכובשה תחלה, כי יאמרו אחר שנכבוש ירושלים תהיה נכבשת כל ארץ ישראל לפנינו".

ועי' במלבי"ם (יחזקאל ל"ח ב') שרצון האומות לכבוש את הארץ לא יתעורר אלא לאחר שיתיישבו ישראל בשלווה בארץ ישראל, עיי"ש.

30. זוה"ק (בראשית נ"ח) וזה תרגומו: אמר רבי שמעון, עתיד הקב"ה להחיות לכל אותן המלכים שהעיקו לישראל ולירושלים, ואלו הן, אנדריאנוס. לופינוס, ננוכדנצר, סנחריב, ולכל שאר מלכי האומות שהחריבו את ביתו, ולהמליכם כבתחילה, ויתאספו עמהם שאר העמים...".

והשווה לדברי הגר"א (אדרת אליהו, מהדורא חמישאי, פרשת בלק, עה"פ ועינו אשור ועינו עבר) שכתב, כי בזמן מלחמת גוג ומגוג יבואו כל הד' מלכיות להלחם בישראל, ומה שנאמר שם חמשה, זה משום שנבוכדנצר מלך בבל יקום לתחייה ויצטרף עמהם למלחמה על ישראל, עיי"ש.

31. מלבי"ם יחזקאל ל"ח, ב': "חז"ל קבלו שג' פעמים יבוא גוג על ירושלים". וכ"כ בזכריה י"ב, ה'.

32. מלבי"ם זכריה י"ד א': "בב' פעמים ראשונות לא יגע בירושלים". וכ"כ שם, י"ב, ו'.

33. מלבי"ם שם י"ב, ו': "...שלירושלים עצמה לא יגיעו עד הפעם השלישית, שאמר בפרק י"ד ונלכדה העיר, וכן ביארתי ביחזקאל פרק ל"ט שלא יגיעו לירושלים עד הפעם האחרון". וכ"כ שם, י"ד, א'.

34. זכריה י"ד, ב. וכתב המלבי"ם: "עתה יספר איך יבוא גוג ומגוג בפעם האחרון על ירושלים, שאז יגיע עד ירושלים עצמה, ובב' פעמים הראשונות לא יגע בירושלים".

מן הראוי להביא כאן את עדותו של הגה"צ רבי אליהו לאפיאן זצ"ל [ספר לב אליהו, שמות, פרשת יתרו, דף קע"ב]: "אני שמעתי בלונדון מפי הקדוש ר' אלחנן וסרמן זצ"'ל, שאמר בשם החפץ חיים זצוק"ל, שחז"ל אומרים שמלחמת גוג ומגוג יהיה שלוש פעמים, ואז הי' אחרי המלחמה העולמית הראשונה, ואמר החפץ חיים שהמלחמה הזאת היתה מלחמת גוג ומגוג הראשונה, ובעוד עשרים וחמש שנה בערך תהיה עוד מלחמה עולמית שניה שהמלחמה הראשונה תהיה כאפס נגדה, ואח"כ תהיה מלחמת גוג ומגוג שלישית - עת צרה היא ליעקב, אבל ממנה יושע. וסיים הג"ר אלחנן ואמר, כי חבלי משיח מוכרחים לעבור, רק המשכיל בעת ההיא ידום ויתכונן בהכנה דרבה אולי יזכה לראות בנחמת ציון וירושלים".

35. מדרש רבה, פרשת וישב. ואמר מרן החפץ חיים זצ"ל (מכתבים): "ידוע מה שאחז"ל על הפסוק התרפית ביום צרה צר כחך, שכל המרפה עצמו מדברי תורה אין בו כח לעמוד ביום צרה, ובפרט שלא רחוק היום ההוא יום הגדול והנורא של ביאת אליהו הנביא, שיהיה אז מלחמת גוג ומגוג, וכל אחד יצטרך לזכותים גדולים שיגינו עליו מהצרות שיהיו אז, והמגין היותר גדול היא תורת הקודש שתגן עלינו".

36. שבת קי"ח ע"א.

37. ישעיה י"א, ד'.

38. שם.

39. תרגום, יחזקאל ל"ט י"א: "ויהי בעדנא ההוא אתן לגוג אתר כשר לבית קבורה בישראל בחילתא מגיזרא מדנח ים גינוסר", ופירשו המפרשים ורש"י, וביתר ביאור ברד"ק), דהוא מזרח ים כנרת. ואף אי ארמילוס לאו היינו גוג, מ"מ מבואר ביחזקאל שם, כי באותו מקום יקברו "את גוג ואת כל המוניו" וקברו שם את גוג ואת כל המונה.

וטעם הדבר שיזכו לקבורה, כתבו המפרשים, לפי שהם מזרעו של יפת שכסה את ערות אביו לפיכך יזכו לקבורה בארץ ישראל, רש"י ורד"ק יחזקאל שם.

40. יחזקאל ל"ח, כ"ב. וכתב המלבי"ם (שם, ל"ח ט'): כי לא יצטרכו כלל לנשק אחרי שה' נלחם בהם. ועיין אגרות משה (או"ח, ח"ד, סימך פ"א) שכתב: "ובקראי דיחזקאל לא הוזכר כי מלך המשיח וישראל ילחמו בכלי זין, אלא השי"ת יהרגם בדבר ובדם וגשם ואבני אלגביש ואש וגפרית, והכלי זין שהביאו גוג ומגוג לא יקחום להיות אצלם לצורכי מלחמות אלא בערו בהם אש, הרי שלא יצטרכו ישראל לכלי זין בימות המשיח" עיי"ש הנפק"מ בזה הלכה למעשה גבי יציאה בשבת בנשק ובשאר מכשירי הצלה.

41. זכריה י"ד, י"ג.

42. יחזקאל ל"ח, כ"א. וכפי שביארו רש"י רד"ק ומלבי"ם הן בזכריה והן ביחזקאל עיי"ש,

ובמדרש ויושע (עי' הערה 9) איתא: "כל המכות שהביא הקב"ה על המצרים, כמו כן יביא על אדום, כשיצאו ישראל מן הגלות בימות המשיח. במצרים הביא עליהם מכת דם תחלה, כמו כן יביא על אדום, למצרים הביא צפרדעים שהיה קולן גדול, כמו כן יעשה על אדום - ישלח בהם קולות. למצרים הביא כנים עליהם שהיו שורפין אותם, כמו כן יעשה לאדום. למצרים הביא עליהם ערוב, אף באדום יעשה כן. למצרים הביא הקב"ה דבר, אף באדום יעשה כן. במצרים הביא שחין אף בארום יעשה כן, שנאמר, וזאת תהיה המגפה אשר יגוף ה' את כל העמים אשר צבאו על ירושלים המק בשרו והוא עומד על רגליו ועיניו תמקנה בחוריהן ולשונו תימק בפיהם. במצרים הביא ברד, אף כמו כן יעשה באדום, שנאמר, ואבני אלגביש אש וגפרית אמטיר עליו. במצרים הביא ארבה, כמו כן יעשה באדום. במצרים הביא מכה על בכוריהם כמו כן יעשה באדום. במצרים פרע מאלהיהם אף באדום יעשה כן לאחר שיפרע מאלהיהם, אח"כ יפרע מהם".

ועי' רד"ק (זכריה י"ב, ב), שלבסוף "יכלו ויתמו כל הצובאים על ירושלים". וביחזקאל (שם) כתב: "כולם יפלו בחרב ובשאר שפטים". ובמלבי"ם (שם): "לא ישאר בהם עד אחד כי הם יפלו כולם". ובפסוק י"ב כתב המלבי"ם: "בל תאמר שהם בעצמם יקברו חלליהם, כי הם יפלו כולם ואין קובר מביניהם".

ומי מן העובדי כוכבים יוותר לימות המשיח, בתנא דבי אליהו (כ"ב) מבואר: "פעם אחת הייתי עובר ממקום למקום, מצאני זקן אחד ואמר לי, וכי יש עובדי כוכבים לימות בן דוד, ואמרתי לו, כי כל הגויים וכל הממלכות שעינו את ישראל ולחצו אותם... הולכין לעפרם ושוב אינן חוזרין לעולם. וכל הגויים וכל הממלכות אשר לא עינו את ישראל ולא לחצו אותם, יהיו רואין בשמחתן של ישראל ויהיו להם לאיכרים ולכורמים".

ועליהם אמר הכתוב: "ובאו עשרה אנשים מכל לשונות הגויים והחזיקו בכנף איש יהודי לאמור נלכה עמכם כי שמענו אלהים עמכם" כמבואר במדרש ילמדנו, וע"ע בזה בילקוט שמעוני ישעיה תצ"ט.

43. יחזקאל ל"ט, ד" ועי' ברד"ק שם שדייק. כי אפילו עופות שאינם טורפים בטבעם יבואו לאכול את בשר ההרוגים.

והכי איתא בתנא דבי אליהו (ה'): "דם ובשר ושבר גוג - לעתיד לבוא - על הרי ישראל, כיצד, כשם שהרשעים מענים את ישראל ולוחצין אותן ושוחקין עצמותם ובשרם עד שנפשם יוצאת ואין חוששין להם. כך הקב"ה מאסף אותן לדין על הרי ישראל ומאכיל את בשרם לעוף השמים ולחיות הארץ ואין חושש להם".

כמו כן אמרו בזוה"ק (ג', פ"ט) וזה תרגומו: עתיד הקב"ה ללבוש בגדי נקמה על אדום שהחריבו ביתו ושרפו היכלו והגלו לכנסת ישראל בין האומות, לעשות בהם נקמת עולם, עד שיהיו כל ההרים שבעולם מלאים בהרוגיהם, אז יבואו כל עופות השמים וכל חיות השדה, עופות השמים יזונו מהם שבע שנים וחיות השדה יזובו מהם שנים עשר חודש, עד שלא תסבול הארץ את סרחונם.

44. יחזקאל ל"ט, י"ב. ופירש המלבי"ם: "למען טהר את הארץ מן העיפוש והסרחון ומן הטומאה, וזה יתמיד שבעה חדשים", וכ"ה במצודת דוד: "ר"ל, לא יקברום בעבור כבודם כי אם למען טהר את הארץ, ושבעה חדשים יתעסקו בקבורתם כי רבים יהיו".



מתוך הספר "אוצרות אחרית הימים".
מובא לציבור הגולשים ע"י עמותת "תלמי גאולת עם ישראל"
החומר מובא כאן באדיבותו של הרב יהודה חיון שליט"א, מחבר הספר.

את הספר ניתן להזמין בטלפון: 5707894 - 03 .
© 2014 כל הזכויות שמורות. אין להעתיק או להפיץ חומר הכלול
באתר זה בשום צורה ובשום אמצעי, לרבות אמצעי אלקטרוני או טכני.

האתר נכתב ע"י דניאל ענתי